Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 30 - 31

מחיי השלחים * 31 ׳ ־•> —""׳ץ׳ י" אחרי הקוצרים ללקט, והלקט׳ נותן לאלמנה עניח די לחם לכל יטות החורף, ואלה שאינן צריבות לזה מחליפות את לקטין כעופות בשמן או באיזה דבר שאפשר למכור כשוק. הלקט נקרא נם כערבית ,לקט" וחלוקטות •נקראות גם כשם .סייפאת* על שם שבאות ללקט בימי הקיץ—ישנן אחוזות שהבעלים מוכרחים פשוט לגרש את הלוקטות האלו שמרבות לבוא ומפריעות את המנוחה "הנטור" (השומר) משגיח.היטב על מלוקטות החן לבלתי תעבורנה את הנבול אבל השומר שהוא על פי רוב אחד הצעירים עוצם עיניו ן לבלתי ראות, ומתנצל בפני בעל האחוזה י האם אפשר לצעיר אחד .לעמוד ננד •צעירות רבות ולשמוע.קללותיהין חרופיהן׳ וגידופיהן? ולכן צוה בועז עמרים I I ׳ ט״ו) |גם את נעריו (רות ולא תכלימוה״. - :והי ביותר אבל . * לעזר לפיזור הדישח יתעשת על מקוף לא ג מקונן!; מאובן, נם במקום שהרוח יכול המוץ1—והיא תחל מיד אחרי שהממשלה נותנת הרשות—לאמר אחרי שנגמר י המו״ף! ע״א העשור, והפקיד בקריאת הכפר ויקח את חלקו, ואך.'אחרי' שנגמרו כל הסכסוכים בי; בני הכפר 'ובין החוכר אז תחל הדישה—והיא תעשה על פי רוב באופן פשוט רותמים יחד חמש או שש בהמות, שורים' 30 לוה ארץ ישראל ‘✓־•w הכלל, ובה יאמר הערבי: .סנה איל זרזור, איחתה פיל ברי.' »בשנת הזרזיר׳ « * # •9t» תיבל לחרוש גם באדמת ביר* . העבודה לתבואות החורת• תמשך עד פברואר (שבט) לעדשים ולשעורים,—ואין חורשים וזורעים עוד י את האדמה הזאת עד שיעבורו שטנה עשרה ירחים. ויחלו בתבואות הקיץ בחדשי נסן ואייר לשנה הבאה. החורש נקרא בשם .חרתין* או ,שאדדין״ — באדמת המישור משתמשים אך בשורים לחרישה, אבל במקומות 1 ז! ההרים ישתמשו נם בפרות, בחמורים, בפרדים ובסוסים -ולפעמים גם בנמל, אכל קשה מאד לעבוד עמו מפני עקבותיו הכבדות.— י בסוף חדש טבת תנמר. החרישה והזריעה• לחיטים, אבל כמובן זח תלוי בטדת האדמה שיש־ לבעלה, ונם במספר הבקר שהוא משתמש בעבודתו¬ — באימת מישור חורשים בל החלקה בשורים למען; תצא החרישה והזריעה במד־ אחת, אבל באדמת הרים .מתחילים ראשונה במקומות היותר חמים ומסותרים מהרוח, ונוטרים .בקצה השדה ששמה יבושלו באחרונה. — אלישע בן■ שפט (מלבים אי י״ט) חיה חורש בשנים עשר;?מדים, והוא. בעצמו׳ בצמד השנים עשר.׳— ■י ' הנשים—כין עניות ובין עשירות הולכות \ V