Luaḥ erets Yiśraʾel · 1915-01-01 · שנות התרע״ה - תרע״ו - כרך כפול - שנת העשרים ואחת ועשרים - 1914/1915 · p. Seite 28 - 29

rr. t . M' 29 מחיי הפלחים /יוי, 'S הגשר הבנוי כין ההרים או העמקים נקרא גם בערבית בשם "גישיר" — פנה האחוזה אצל חעמס נקראת בשם "זויה" (זוית) .שרף העמק נקרא בשם •.קאאת". מקום השפך שבו מתקבצים המים מכל הצדדים נ^רא בשס״זשורןן". אחוזת המשור אשר על ההרים נקרא בשם "חאקל" חפנה היותר טובה במקום *ההרים ונותן יבול היותר טוב נקראתי בשם .קרך, וזה הוא.קרן בן שמך שמזכיר ישעיה (ה׳ א׳). כסו . שאמרנו לעיל חורש הפלח את אדמתו בצמד בקר, אבל לעתים קרובות ישתמש גס בסוס או כפרד, וביחוד במקומות ־ההרים’. החרישה תחל מיד אחרי היורה—הנשם הראשון — החריקזה הראשונה תקרא בשם "קצרת" והשניה בשם "!תיניאח".—וןפלחים נזהרים עד כמה שאפשר לבלקי לחרוש לזרוע בין קוצים וזה שאמר ירמיה (ד׳ ג׳): "נירו לבם ניר ואל תזרעו אל קוצים״.—!. ואלה שמוכרחים לזרמלכין;הקוצים עושים זאת מפני■ הגנה בעד הדרורים י אשר.; יתנפלו על הזרע ויאכלוהו;מיד אחרי הזריעה, ואז על הפלח לזהע עוד הפעם. — ין!י אבל הפלח vמאמין שב(טנה שבה מרבים הדרורים לבוא .בשפע, ■ תהיה שנת ברכה יוצאת מן lös. וגם השעורה עד הברכים אבל בעמק אפרים יגיעו עד המתנים ובחשרון גם עד לקומתן. האדם. ובמקומותאחרים בעמקהירד; ׳יגיעו ויכסו סוס ורוכבו'.— חדורה תעלה נם היא לפעמים’ כגובה■ קומת הארק, אבל העדשים והקטניות לא יגדלו יותר מחצי רנל« 1עדשים וכרסנה ''לא יתנו . יותר, מעושרת « שערים ולפעמים עוד פחות. בעמק הירדן יחל.קציר השעורים בניסן וכחבל אשר קרוב לחים יחל באייר, העדשים והשומשים יחלו לקצור עוד יןזר בהקדם. — את השעורה'יקצרו .במנגל• הוא:המגל" ואם השבלים רכים יקצרם "החצאד" (הקוצר) בלי המנגל כי אם יתלשם ביד ולקציר י כזה' לא יקראו .הצד׳; כי אם «מהל• - ואולי. על מין קצירה כזו כון ישעיה(ייז ה׳) והיה באסוף קציר קמה וזרועו שבלים יקצור* אבל על פי חרוב קוצרים בשלשה מיני כלי קצירה: "החששית* .המגנל״״והקלוש״בהראשוגה משתמשים לעשב ולשבלים הצרים.' הקוצרים יאכלו פעמים במשך העבודה בשתי שעות לפני הצהרים נקרא «סבה• ובשעה 2 אחרי הצהרים נקרא "נהדא". בעל אחוזה נדולח והוא איש אמיד ויש לו קצירה גדולה יזמין את כל ידידיו ומכיריו מסביב, ההזמנה הזאת תקרא בשם "עונית", ואחרי העבודה עורך'להמוזמנים סעודה גדולה.—;