Luaḥ erets Yiśraʾel · 1912-01-01 · שנת התרע״ג - שנה שמונה עשרה - 1912 · p. Seite 108 - 109

;:•?״־־, i " ־ «;'y ( /.;'VW?>';,■־־ "/'׳ ■י ■י1. י‘־,-4?i 109 " •if׳■: Kv* ־ Ife׳' Bf1■ *I?:1!׳ ■ r tf # m L.;־״יץי; ' , r?^־' .״-•׳״ ✓־ ־ באד*ן אבות #•י ..^.•/.*י" ,»* : -ם הוריה ואחיה אין לה שום סטרה בחיים" —עיון לאבד את ■עצמה לדעת חדר לתוך פוחח -בה, ובבר אמרח לימים קין לחייה המרים" אמנם לא -יה לה די אומין לסבול חבלי המוח*'אך פחות א.-מי; היה לה: לסבול חבלי חיים: חפרים מסות׳ ־־.בהר לה פות קל לקחת אצל הרופא סמים לשינח ■:עת שנתח לא תרגיש את החינוק׳ ע*י צנור הגז בתפתה, מרגישה היא אף עתה את דפקי לבה ־גוראים על הצער הנורא,■ צעד שהוא.; חטא . גדול אך. בעלות לפניה י האבזריות שראתה, הבתה על ־פות בעל מלאך מושיע.־, -היום נטה לערוב והיא ספרה רגעיה האחרונים! :בית שררה דומית מות" אך י מאחד החדרים נשמע;יל ערב של ילד קטן,וזקנו אביךדידתה ''לומד אתו ־הגדה של פסח, ופר״אם צעק הפעוט בקול שמחה ,־שנה הבאה בירושלם לשנה הבאה•בירושלם! בי שמח :•אד 'שבבר גמר והנהו חפשי, ויוכל לצחק עם הבריו, ומרוב שמהח נגש'גם אל מטתה לבשרה בי :בר גמר. אף עתה מצלצל עוד באזניה קולו הערב באפרו שושנה בבר גמרתי בל ההגדה, הנה! הביטי '־•שנה הבאה בקושדם! .לשנה הבאה בירושלם! שלשת ־מלים האלו שיצאו^ףמימות מפי ילד תמים זה הקיצו •/ ׳־. יס לוח ארץ ישראל 1Ö& עד לשמים, נחלי דם נשפך בחוצות, ועוד רע מפו־" בעלי■ מוטים נוראים המבקשים את^|מות, ובץ ההרוגים ראתה את אביה ואמה מתבוססים בדמיה:., דמעות גדולות וחמות התחילו להתגלגל םעינ:ה זוברת היא בי נפלה על הגופים היקרים לה. מה היד אחר זה מתאמצת היא לזבור, מי . הפרידה מיק־•: איננה יודעת רק זאת זובלת היא, ראשה• כע־ בשלהבת וחזיונות נוראים בלהות אז . פעם, וגדפה לה ששומעת היא בבית מוריה. הבובים מר על גוריה . . 1* ומנחמים אותה. ■צעקות מות סבבוה ורק אחרי אהה שבועות בפקהח את עיניה ראתה אחות רחפגיה■ עומדת אצל ממתה ומביטה עליה ברחמים ותש¬ לח בת צחוק, אשר שמח מאד את האחות, והרופא קרא בשמחה, י^צולח! ובנשארח לבד בהדר ורודה שב אליה זבןה את הבל והבינה את אשר היה אהה, אף היא זוכרת איך הוציאה ידידתהבעת שנתרפאה מבית. החולים, והתאמצה לנחמה, אך לשוא, אה אזנה אטמה בבל ניחומים, יגונה ואבלה. גדלו פא־ ,יומם וליל בבתה מרעל ג־רל עמה הנרדף, אך הפו ה ינהמה, השבה אז, טוב מותי מחיים- עלי אדמה אשי עני,בידי עשיר נלחץ וצדיק בירי; דמע נרצח, בעו־ש העריצות שאי; משפט לא תובל להיות, בארק שרוהד, % I