Mannheim
Compact Memory

Luaḥ erets Yiśraʾel · 1912-01-01 · שנת התרע״ג - שנה שמונה עשרה - 1912 · p. Seite 72 - 73

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Luaḥ erets Yiśraʾel
Volume
שנת התרע״ג - שנה שמונה עשרה - 1912
Date
1912-01-01
Page
Seite 72 - 73 (sequence 82)
Language
Hebrew
Belongs to
journal volume
OCR quality
63% known words query
IRI
…/4789469-6448710--4620-4864031
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

KS ' ־׳y החבמים והבחנים הגדולים 73 .-־לו.■ אי אפשר היה לו לבלי לבוא עש הגברי הטמא :דשא ומתן. אבל העובדה׳ שהחסידים היו נזהרים;•־ היתד׳ מספיקה להביא בלב העש את ההברה שהוא "עש לבדד ישבו; ובגויש לא יתחשב*, ובשום ■א־פן■ אינו צריך להתערב בהם ולהתבולל בתובש. עד במה גדולה היתה הרחקתם מן הנכרי יוביה :אמרו של ד ישמעאל "ישראל שבהוין לארי; עובדי עבודה״זרה בטהרה ה; כיצד! עבדם שעשה משתה ' V ־:;ו וזימן את בל היהודים שבעירו אע״פ שאובלי; •ש־תין משלהן ושפמו. שלה; עומד לפגיה; מעלה עליהן הכתוב כאלו אבלו. מזבחי שתים שנאם־ "וקרא לך• ־אכלת מזבחו" משעה שאתה קרוי לו'מעלה אני על אדלתך באילו היא מזבחו". י' * ובנדרים באלה והפצת ידיעת התורה הצליהו .־:מי הפרושים להציל את העש משט? ההליניות, ועם ־■:־־אל נשאר נאמן לאלוהיו ולתורתו! .■ . , ואולם _ אין ליחד בי גש פרצות,גדולות עשתה —ייניות בעש ישראל, רבים נטו בבל ילבש אחרי ת:מת י יון ויחדלו מעסק בתז1ת ה׳ וגש החנוך היהודי י היה לקוי מאד אצל המשבילע והאצילים, גש אלה אשי למדו קצת עברית' היתח ידיעתם קלושה, והיו ■■■:אלה ■׳שלא ילמדו במעט כלום בעדות המשנה על אדודל* ,:הנהנים הגדולים הבורים שהבאנו למעלה. י 1 י j _ . לוח ארץ ישראל 72 .חייהם, האגדה על דבר חנה ושבעת בניה . שנהרגו בלם על קדוש השם ומאנו להרבין גש את ראשם לפני:הפסל 1) יסודתה בעמק נשמת העם, ומציגו י בי. בימי מלבות הוררום מסרו צעירי ישראל את נפשם באמת להוריד את נשר רומא מעל, המקדש בי ראו .בזה השש עבודה זרה, וחיו מקומות בא״י שהחסידים נמנעו מבוא שמה משום הגלולים שהיו בהם לרב במו צידון ועזה 2). ׳׳, < , ביהוד היו בקיר כחל מבדיל בין ישראל לעמים הלבות הטומאה והטהרה, הנברי היה במובן טמא מפני שלא נזהר בעניני טומאה וטהרה ולפיכך בלי צרך גדול לא היה היהודי נבנם אל בית הנכרי, שבית ■הנכרי היה טמא׳ 3) גם בלים שלגברים השטמאיש 1 לבן. אי אפשר היה ליהנות מפירות של נירים, הלב ץ * של נירים אשור פן נתערב בו הלב ■טמא וגש השמן של עברם היה אסור, ורק רבי יהודה ובית דינו התירו את השמן, וביחוד נאסר יינם. וחמצש׳ ומטעם מדיני ודתי אסור היה. ליהודי להשכיר לגברי בית ומבי שבן ׳שדה. אמנם היו דברים שלא פשט אסורם בבל ישראל. היהודי הסוהר היה אנוס לעבוד על המצות והגזרות u חשמונאים בי. 2.> עבודח זרה י*ג א7 1.8• ע״ז פ״א מ״ח.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.