Mannheim
Compact Memory

Luaḥ erets Yiśraʾel · 1912-01-01 · שנת התרע״ג - שנה שמונה עשרה - 1912 · p. Seite 70 - 71

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Luaḥ erets Yiśraʾel
Volume
שנת התרע״ג - שנה שמונה עשרה - 1912
Date
1912-01-01
Page
Seite 70 - 71 (sequence 81)
Language
Hebrew
Belongs to
journal volume
OCR quality
61% known words query
IRI
…/4789469-6448710--4619-4864030
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

־.־ ■׳t ■•- י י■:?׳,.;׳ ^זייז^יך : *:;;eRfTT** י• י ♦״;. ■ז■**■ ־ ■י י, '׳• ■:׳.י־1*^#ז?'■v '״ 71 חחבמים וחבהגים הגדולים י ,.;!::!;ת* < לי;:$<$לי m ■', •׳*■■«י■. *SS./.: <•■>: לומה לאותה הכנסיה שנעשה בימי משה, שהשתתפו נח שבעים זקנים. הנהנה מה הועילה מאד להתרמות -אומה, ותוצאותיה היו חשובות מאד, לא רק בזמן לבית, אלא נם אחרי חרבנו, עד זמנו של "רבנו הקדוש" ליא ר׳ יהודא הנשיא. . י - ההשפעה היונית על עניני הדת נראה מזה, שבבית המקדש היווני פקידים שנקראו קתוליקים *), ־;ם מסירת החובות לבית דין שלא יהיה חל עליהם לין שמטה שזהו מתקנתו של הלל ונוגעת לעגין, דת| למיוהד ליהודים נקראה בשם יוגי "פרוזבול". ואולם אעפ״י שהשפעו החכמים מאת הקולמורה ליונית בבמה ענינים, מבל. מקום בהרגשתם הדקה י־עו לעמד תמיד על המשמר שלא תד^ה הקולטורה לעברית מפניה, ובחריצות נפלאה בנו מבצר הזג # י ־ישמר על עצמיות עמם. ראשית דאגו החכמים שלא יבשל העם בעץ עבודה זרה ולפיכך הרבו מאד להחמיר בדבר הזה והשרישו בלב העם שנאה עזה לבל פסלי ובל תמונה עד שהיו ליהודים לשקץ ותועבה, ובשביל זאת ותהו ים על האמנות של פסלות וציוד, ולא נפלא ■הדס אחרי שעל ע״ז היו נבונים תמיד לותר גם על פ —,...ו- ■ ■- — ׳ י' s *) תוספתא שקלים. ü9Mi *׳׳-. •*׳י-יי״׳־- •׳׳W ׳- •־. 70 לוח ארץ• ישראל /■י "'יי ‘׳'-י'✓־ /'v/ ׳v /,w׳״v /-*-'ז•״׳»*׳ *wfN- המסחר. סוחר תבואת נקרא סיטון; זבות של מסחר. יחיד—מונפל; המוכר ־מעט מעט —פלטר; ערבון— אפותיקי; צואה— דיתיקי; מפקחעלנבסי היתומים— .אפוטרופוס; ספר ההשכץ—פנקס; הסופר׳—לבלר; הקנה—קולמוס; 'המטבעות: דינר, טרפעק, פונדיון, טריסית, איסר האיטלקי, ובן שמות של הרבה מיני סחורה היו רק ביונית. . ונם הפרושים חהסידים; שנלחמו נגד ההיליגיות בהרף נפש, והצילו את, היתדות מבליון! גם כן קבלו הרבה דברים מהיונים. ראשית אנו רואים, בי בתקופה ההיא שנתה ההנהגה הראשית את שמה, ותהה «כנסת הגדולה" התחילו לקרוא לה "סנהדרין", שם יוני. 1) ובודאי לא בשם בלבד היה השגוי, אלא שגתהוה שנוי עקרי גם בתכונת המוסד הגדול הזה. יש משערים, בי מלפנים דרו השבטים או המשפחות עומדים כל אהד ברשות עצמו, והקשר ’המדיני שלהם היה, רופף.מאד, עבשו היו באי בה השבטים או המשפחות, משתתפים יחד בהנהגה, הכהגים והזרים יחדיו. וחברי הסנהדרין היו שבעים ואחד איש, 1) נראה לי, כי כשנתיסד המוסד החדש סנוזךריו/. לא נתבטל’ כרגע המוסד הישן ,.כנסת הגדולה" אלא היה זמן שבו היו שבי המוסרים קיימים. וזהו פירושו של השם "שירי כנסת הגדולה" כלומר : אותה פליטת המוסד שנתקימה זגדיין בם בימים שהוקם המוסד החדש לסנהדרין/

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.