Luaḥ erets Yiśraʾel · 1912-01-01 · שנת התרע״ג - שנה שמונה עשרה - 1912 · p. Seite 54 - 55

ממחזות הארץ. 56 הלבנון, מטפסת וגונחת ועולה כשהיא נועצת את שגיר, בתוך שגי הפסלת. מתנשאים אנו ועולים מעלה שעלה והאויר מתחיל להתקרר ורוח הרים קריר ־מבושם מתחיל לנשב. אלף אמה עלינו, והנהלפתאם נתגלה לפנינו מחזה נהדר: תכלת־השמים הבחירה חובקת את . תבלת־הים העמוקה, ומנגד פושט מדבר סוריה, לשון של חול צהוב, החודר עד שפת הים, •למולנו,. בצפון, מתנשא הלבנון בשיא חסנו, ובין שלשה מצוקי־ארין אלה: הלבנון, המדבר והים, בגיא׳ שוכנת לה בירות העיר על "ראשה" ועל "נחרה". רגילים אנו, הירושלמים, להרים חשופים ושממים, להרי סלע חרבים, ׳להרי סיד ולנלי אבנים. אך אהדת היא המראה בהרי הלבנון: שם מכוסים המה ירק, גנים ופרדסים, עצי פרי.■. ויערות, ומעינות ותהומות נובעים ומשתפבים מכל עבר ופנה, מים זנים כבדולח, המשקים וממיס את ההרים ומוציאים דשא ירק ופרי נחמד. / בבואנו ל״עלה", מלון־־הקיץ. המפורסם אשר בלבנון, שקע כדור־חשמש, הבוער באש אדומה, אל תוך תכלת־־חים הכהה ויהפך את מימיו למראה הדם •את קרניו האדומים הציין ברקיע־ ויצבעחו בעין הזהב. 54 לוח ארץ ישראל י♦ ß J t mm עיר הומיה, רחובות גדולים ומרווחים ובנינים •מפוארים,הבנוים בטעם אירופה; מאור נז.וחשמל ורכבות חשמל ועגלות יפות עם סוסים דוהרים, בל ר יזה.זורם, עובר בכל שוקי העיר; חיים עליזים ובני אדם בעלי ■פנים מאירים ועינים בוערות—וידעת בי אינך נמצא בארץ ישראל, כי רגליך אינן עומדות ־בארץ העבר והעתיד, כי אם—בארץ ההוה. ובפני .החושבים תכיר בי אינם מן השואפים לחיי העולם הבא, והמתגעגעים על חיי העולם העבר, כי יושבי הארץ הזאת אין להם אלא, חיי'העולם הזה, ומוטב לחם שעה אחת. של קורת רוח בעולם הזה מבל חיי העולם העבר והעתיד.—עדים המה המון בתי י r * מרזח ובתי משתה ותענוגים, בתי תיאתרונים וקרקסאות. •רוח נעים לוטף על פנינו בעברנו בשוקיב הגדולים בתוך מדבבת/ההשמל אל יערות בירות, ■יערות שנטעו בידי א/ם בזמן האחרון, יערות מדבר סוריה לגן נחמה רות. עבותים שהפכו את הודות למרץ תושבי בי החם גבר מאד ויבעיר את האויד בתוך הרכבת כמו בכבשן, והמכונה טפסה בכבדות על תכסי. •r׳.r׳