Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. [Seite]

♦ לתבונת שירי עמנו, ספרי המשוררים הנם תמונתו הרוחנית שלכל עם ועם ביל העתים והזסנים. בסשריו יתאר לנו המשורר כצייר אמן את חיי עמנו הפנימיים והחצוניים. וכל מה שינדלו כשרונותיו של המשורר וכח השירה המסעמת בו, כן ירבו ויעצמו הקוים והשרטוטים המדויקים והנאמנים מהחיים אשר יעביר לפני עינינו בספריו. והיה אם נחפוץ לדעת את מצב העם הרוחני והמוסרי באחד מן הפרקים מתולדותיו אז עלינו אך לשים עין על ספרי משורריו אשר חיו בתקופה ההיא. — אך למרות האביקטיביות השוררת בספרי המשוררים הנחלים, לא ככל פעם יצלח בידינו להוציא על פיהם משפט אמת ע*ד תכונת העם ומשאת נפשו. כי רגשותיו ודעותיו של המשורר עצמו יפעלו פעולה לא מעטה על ספריו ועל משפטיו. ע־י מרירותו או עצבונו של המשורר עצמו חהפך בת שירתו לקסנדרה, ואך נכאים תהנה. כן נם משוררנו ישיר ביאושו הוא: "מ!י אז בת שירי #ח1ךה ןע1רב $לה ןיה מלא ולשואה קינות". "אשיר יום מר׳ אשיר עבדות;ז$חת". י^״ג. ולוא יחפוץ איש בימים באים להחליט עם־י שירי משוררנו זה את תכונת נפש עם ישראל בימינו אלה, כי אז יאמר כי נואש היה ישראל מתקוה, ושירי משורריו המה כאנחת חולה נוע למות. בעת כי בשנים האלה הראה ישראל כי ככחו אז כן כחו עתה. לכן אם נחפוץ להכיר את רוח העם ותכונת נפשו. אם יחכה לימים טובים מאלה ואנה שניו מועדות אז עלינו לשום עין בוחנת על שיריו אשר יחיו בפיו, ואשר אך על ידם יעלה בידינו לדעת ולהכיר את רגשותיו ומשאלות נששו הטמונים עמוק עמוק כחדרי לבבו ואשר לא יבטאם בלתי אם בתבנית שיר־עם. רוח העם תבחר אך בשירים אשר יביעו את רגשותיו בזמרה נעימה השועלת על הנשש, וברבות הימים ישבח נם שם משוררי השירים האלה, החיים בפי כל העם. העררער היה אחד מן הראשונים אשר הראנו לדעת בםשרו ־161) 811111111011 11־161161!! ט1 •811161^ איך ובמה מכל להכיר את תכונתו של העם בעצם מהרחה. הוא הראה למ כי אך ע״י שירי העם מכל להכירה. אף ממלכה נחלה ועצומה לא חשעל כמעט אף פעולה קטנה על רוח העם השוכן בקרבה, אם ירבץ תחת סבל יי״י־ייי"