Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 126

ממזרח וממערב 12(! ממש אין כסף נחשב• סאין בא להם העושר רזה לא יססר לנו יעב״ץ בדיוק, אך הוא ספסר לנו בדברים ברורים על אדות סקור סרנסוז עם ישראל באשכנז, עבים על אדות פרנסת ספלנה ידועה אחת מעם ישראל, ״כאותו הזמן — יספר יעביץ — היו בעלי כיסים רבים וגדולים מופלגים באותן מדינות, שהשיגו עושר רב בסוים של אקציעסי, אחרים היו שולחנים וחלפנים ואותם יקרא יעביץ בשם "נחלי הרבים, חמסנים ידועים*. נם מספר המוכסים היה רב בין יהודי אשכנז יאין טשפחה, שאין בה מוכס, או שכולה מוכסין, והמוכסנים הנ*ל יש להם משפחת תקיפים וגברי אלמי המחפים עליהם ומחזיקים יריהם*. אמנם סד,דברים האלה עוד לא נוכל לדון ולשפוט על כלל ישראל, כי לפי הסקירה הראשונה יספר יעביץ אך ורק על אדות חלק אחד של עם ישראל, על אדות מפלנת התקיסים. בכל ואת נכבדים בעינינו ער מאוד דברי יעכ*ץ, כי התקיפים הגבירים הלא הם היו המתבוללים הראשונים בקרב ישראל. המנהג המקובל ומושרש בקרב רוב נבירי ישראל בכל הארצות והמדינות לבקש בעד בניהם ובנותיהם שרוך עם ממון רב, — המנהג הזה משל כבר בחמאה העברה. בכל פרק ופרק אנו קוראים בתולדות יעב־ץ כי זה "חפץ לתת להשני לאשר, בתו עם ממון רבי, נם המנהג הזה לא יעיר לנו כי המצב המוסרי של עמנו בימים ההם היה טוב ביחוד. עוד אז משלו התקיפים בהקהלות ממשלה בלתי מוגבלת. ,המוכסים התקיפים הוציאו מעות של עניים במשיכה מרשות הרבים לרשותם להרבות בכבוד ביחסי. אחדים מהם "משלו על עם דל בחוקה־, "וגאות קציני אשכנד היתד, גדולה "ביחוד במקומות הקטנים שעושים מהם אלקי נכר*. כסף היה לקציני אשכנז, אך לא תורה וחכמה ירוב קציני אשכנז בדור הזה פתאים המה*, ,הממונים לא היו לומדים• והלומדים היו על רוב "אנשים נכרים מארץ פולין וליטא• ומשום שהיו ,עניים בארץ נכריה היו מוכרחים להיות מוכנעים להתקיפים,. הרבנים כמו רוב העם בערים רבות ,היו מוכנעים לד,עשירים ויראים מפניהם מחמת תקיפותם ואלמותם*. מלבד הרבנות התעסקו הרבנים ג*כ בשרוכים. יעביץ יעיד על עצמו, כי "לא הכנים עצמו בשום עסק יחידים או בשידוכים כמנהג רבני הזמן,. רבים מהרבנים _ נ־כ בפולין — ,התיצו בעד כסף להתיר אסור עריות*. אחרים היו בעלי "ענוה פסולה שאינה אלא חנופה להחזיק ביד העשירים ונכרי תקיפי*. במלה אחת המעמד הכללי של ישראל במערבא בהמאה ד,י*ח לא היה רחוק מהמעמד הכללי בימינו. בראותנו ואת נבין, מדוע היו הרבנים הראשונים באשכנז שנטו י אחרי "החקונים* ו״התבוללות*. הרבנים היו אז באשכנז, בהתחלת תקופת ההתבוללות שליחי צבור של מפלגה אחת, מפלגת התקיפים המתבוללים. אדוני הכסף היו המתבוללים הראשונים והרבנים שלהם היו כחמר בידיהם. הרבנים מימות יעביץ לא היו עוד ראוים רעשות תקונים ורפורמים, אך הם היו כבר — עכ*פ חלק מהם — הראשונים שעשו את הרבנות למסחר, שהשפילו את משרת הרב — זה הקונסול של ממשלת היהודים האידיאלית לעבד מפלנה אחת בישראל.