Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 122

טטזרח וטסערב 122 ישן נאמרו: .כלי המורכב יפה ומרובדדצדדים, שאנו רואים נעולים ודעתנו נוחה הימנו, אינו איפוא אלא התוצאה הבינונית• — ואינו חפץ לדעת כי דוקא רבוייצרדים היא תוצאת התשת הכה והפגת הרוח המקורי. שבשעה שבריא הוא, .הוא נוטה רק לצד אחד בהחלט,. הוא אינו חפץ לדעת כי הפרשיות האמתיות אינן סמוכות, ושברוחוח עזים המפלסים להם נתיבות חדשות בחיים אין התחומין יונקים זה מזה, — הוא אינו חפץ לדעת שדוקא אותם השברים ששוב אין להם תקנה הם מולידים בנו את הצורך לבנין חדש על משואת החורבן. . . היכולים אנחנו להכחיד כי ימי משבר הגיעו לנו בימים האחרונים שלא היו כמוהם מיום בנולד, נתהלך? היכולים אנחנו להסתיר את המהפכה העקרית שבחיינו הלאומיים והאנושיים? נם .אחד־העם■ מרניש בהכרחיות המהפכה העקרית הזאת, והוא שואל במרת נפשו .שאלת כל השאלות•: .היש אפשרות למצוא תרופה? היכול עוד הלב העברי לשוב ולהתנער משפלותו, לשוב ולהתקשר עם החיים בלי אמצעי, ולד,שאר בכל זה לב־ עברי?• [תורה שבלב], ועל זה יש רק להשיב אפשר ואפשר: אפשר להתחיל עוד הפעם מחדש ע״י השנוי העקרי שעל ידו נשעבד רוח העם או יותר נכונה רוחות העם להעם בעצמו; שנוי שאחד-העם בעצמו יסמן אותו בקירוב בחור .שאיפה חיה בלב לאחדות האומה, לתחיתה ולהתפתחותה החפשית, לפי רוחה, על יסודות אנושיים כלליים■ [שם], אבל כל אלה יסתור בעצמו בתוך כדי דבור: שהענינים צריכים להשתלשל ול.צאת מתוך עצם היהדות•; בעוד שהסכנה היותר גדולה הצפויה לנו היא שאנחנו בתור יהודים, נעשינו טפל להיהדות המפשטת. בזה שהורנלנו.להפשיט■ את סכומו הכולל של רוח ישראל בשם .יהדות־, יהדות המובילה אותנו לידי .חשבונו של עולם• קבוע ומונבל, השבון שמעכב את התפתחותנו החפשית ועוצר את .התקשרותנו עם החיים בלי כל אמצעי*. והיא היא הנותנת מקום לרבים מאתנו להשלות את נפשם; שכל מי שאינו יכול עוד להאמין בחשבונו של עולם זה, שוב אינו עברי ואינו יכול להיות עוד עברי, ובכן ביצאם לחרות הם עוזבים נם את היהודים, והעוזבים הללו בשוגג או במזיד, הם מיטב כחותינו ונצני רוח השכלתנו. עלינו . לא לשכוח כי אחרי כל הלעג הרב או הקללות הנמרצות שאנו שופכים על ראש המתבוללים שבקרבנו. הלא עלינו לרעת כי המתבוללים הללו הם תולדה יוצאת ממלחמת הקיום הקשה האומרת כי שלום יהיה להם אם יינעו להתאזרח כל צרכם בקרב העמים שהם יושבים בתוכם, והאנשים הללו איך שיהיה הלא יש להם איזה נטיות לאומיות וחובות תולדיות שנם הנה דורשות את תפקידן, על כן שמחים הטה למצוא לפניהם מין בריח מפשטת של .עצם היהדות׳, שעל ידה אפשר בידם לצאת ידי חובת רגשותיהם הלאומיות של העבר מבלי למשוך כלל את ידם מצרכי אנושותם בהוד,. וזאת הלא כלנו יודעים כי על ירי .בריה■ זו אשר במציאותה נתנה מקום לכל הכהות הטובים שננו לפרוע בה את ד״תביעות־ העבריות, אבדו לנו מיטב אחינו בארצות המערב ור״מערביים• שבכל מקום. עלינו לא לשכוח כי בנינו הצעירים בני הדור החדש שחיים הם במלא נפשם בריהוה הגדול, אנוסים הם להתרחק מן היהודים שנתנו להם רק בתור יהדות מפשטת ו״חשבונו של עולם■ קבועה. הללו יתרחקו מן היהודים על ידי יכולתם לצאת ידי חובתם לעמם בהיהדות המפשטת, והללו מתרחקים על ידי'אותה היהדות המפשטת בעצמה — ונם אותם הנשארים בבית, כהיראים מצד זה והנאורים מצר זה,