Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 121

121 זקנה ובחרות השונות של הרוסים, הכנעת .עולם העתיק־ הססשיי לפני תוקף החיים הדתיים, השנויים הרבים באותם החיים הדתיים בעצמם ותקופותיה העקריות. תקופות ההתאחדות וההתפרטוח, ימי שאון התקוגים בדת וימי ד״תחיה־ וההתעוררות, המניעים המדעיים, התגלות האמתיות החדשות, המאה הי־ו והי־ח ומהפכותיהן המדיניות והרוחניות, והמאה האחרונה בהתעוררות רוחה החברותית והאישית בימינו אלד, עם התנועות החדשות בפלוסופיה ובחיים. בחברה ובאדם, בדעת ובחומר, בספרות ובשירה — שבכלם אנו רואים שנויים עקייים ותוכיים בכל מהלך החיים וערכם, ביחוסי האדם לעצמו ולאחרים ובכל אשר לו. ואנחנו, הלא יודעים אנו בי אין לאדם .עולם אחדי, ושאין .אדם אחד* קים בלי שנוי, אשר יבדיל תמיד במרה שוה בין טוב לרע ובין אמת לשקר ניהיה סר למשמעת ערכים ואמתיות נצחיים; אחרי שאין לו.נצחי־ כלל בעולמו ובנפשו, והכל משתנה ומתחלף ט, הכל משתנה לפי מחשטתיו השונות והמתחלפות, נטיותיו השונות והטתחלפות. ולא עוד שגם תנאי המחשבה, כלומר אופני המחשבה ודרכי תנועת המחשבה ופעולותיה מתחלפים בו. .לכל צבור ולכל תקופה בהתפתחותו יש אופן מיוחד לחשוב ולהרניש — כלומר, לא רק שאוצר המחשבות מתעשר בכל תקופה, כי אם נם האופן לחשוב בעצמו משתנה לנמר,־. [ספנסר במטאו לתורת החברה]. הכל משחנה נם אנחנו נם חיינו, נם העולם אשר מסביב למ נם השמי בעצמו. ונכון הוא שהשנוי הוא הוא נשמת אפנו ונשמת כל היקום המשנה את תפקידו, והחליפות והתמורות בעולם ובאדם, בעם ובחברה, בחיים ובאמשיות, הם הם ד״טעשי־בראשית שבכל יום־, הם הם יסודות החיים. מודה הוא אחד־העם: .שכשם שההתפתחות התמידית מולידה חיובים חדשים, כך היא מבטלת חיובים ישנים וכוי מתשת כח צרכים שונים ואמונות שונות שחיי החביה במים עליהם [עפ״ד]. אבל הוא מקדים בכל מלחמת הבטולים ונלמלי הערבים המסומנים בלשונו היטב בשם .התאבקות גלויה־ את החיוב על השלילה, אחר שלם* דעתו •כל תנועה בעצם וראשונה היא חיובית בלבד־. הכל בא ונולד רק מן הצורך החיובי ורק כלאחר־יד .אין אפשר שלא תכלל בקרבה נם איזה שלילה מסותרת־; ונם אותה שלילה נעשית שלא בדעת ובטנה ידועה מראש, עד שלרוב •בעלי החדש ישתאו מתחלה על הרבה הרעה שמוציאים עליהם כאלו באו להסיג נבול הישן, [שם]. והוא מביא לו ראיות מהסלוטפיה הדתית, מהחסידות וכדומה. כי למרות היותו שקוע ביותר במראות התולדה והרגלו לראות בה חקים על כל צעד וצעד, הוא רואה רק אותם החקים שהיא רוצה כי .יראו או יותר נכונה: הוא לוקח לו ע־ם רוב חרון פרטי באיור, תקופה של תולדות ישראל ומטיל אותו לחוק כללי שורר בעולם וכתולדה כלה מבלי הביט ימין ושמאל; בעוד שבעצם הדבר מקרי השנויים הנחלים בכל מהלך התולדה וקורותיה היבים מורים את ההפך: תמיד קרמה וקורמת השלילה להחיוב וההריסה להבנין; תמיד יולדו החיובים החדשים אחרי אשר כבר נתבטלו הישנים. מעולם לא השתאו בעלי החדש על ד-דבה הרעה־. כאילו.באים הם להסיג גבול הישן־; אחרי שעור בטרם נגשו לבמת את החדש כבר באו להסיג נבול הישן, בטנה בסער ובקולי קולות. .אחדיר,עם־ בטבעו בורח מן הסערה. ונם במקום .התאבקות נלויה־ *"הוא אוהב שלום ורודף שלום, מציע לשני הצדדים לוו/י כל אחד משלהם ולהרקיב חדש על נכי 1