Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 100

׳/ 100 ממזרח וממערב עוד משם. אמנם עוד העיקו על היהודים ברוב ארצות אירוםא המערבית חוקים מעיקים ומסים כבדים, עוד ישבו בחלק הניטהא ויהיו נבדלים מיחד התושבים. .. עוד המלך סרידריך השלישי, השלוסוף, מוציא חוקים מגבילים אח זכיות היהודים, את מסשרם, ומפשר הנשואים בכל שנה ושנה, למק לא ישרצו בארץ1), אבל לאט לאט יועברו.העירונים■ התקישים, הלא המה בעלי בתי חרושת המעשה הגדולים והסוחרים הכבירים על מטלגות האצילים והכהנים הקתולים — נם אח מסלגות האומנים יכריעו תחת רגליהם, אז יקבלו גם היהודים לרגל המהפכה הזאת זכיות כל האזרחים. המשלנה השלישית, שחלק ממנה היו היהודים בארצות אירושא המערבית, עלתה לגדולה, ואתה הוטב נם מצב היהודים בארצות האלה. בצרפת קבלו היהודים זכות אזרחים בקץ המאה העברה אחרי המהפכה הגדולה, בארצות אוסטריא ואשכנז, שלא התקדמו כל כך, רק בחצי המאה הנוכחית. הנך רואה, קורא יקר, כי מנקודת ראות חכמת הכלכלה היתד, להיהודים תעודה מיוחדה בימי הכינים, תעודה נכבדה ונחוצה בתולדות עמי אירופא. המה הועילו לברוא את תקופת ההון, היא תקופתנו עתה, המה דשנו בעמלם ובדמם את שדמות המסחר, המה היו נחוצים לא רק בוער עם נבדל, עם היהודים, אך גם בתור עם נרדף ונענה, בזוי ושנוא — המה היו הקרבן, אשר את דמו הקריבו העמים תמיד על מזבח.עגל הזהב־. ובכל זאת היו הימים ההם טובים לקיומו של עמנו בתור עם. אמנם בימי הכינים אסרו על היהודים לקנות קרקעות, לשלוח במלאכה ידיהם, הושיבום בגיטהא, נם מסים כבדים רבצו עליהם וציון מיוחד הבדילם מכל הועשבים, הוא אות הקלק. אבל בידי היהודים נשאר המסחר ועסקי הכספים, להם היו בתי דינים מיוחדים, לעתים היתד, להם גם הזכות לתבוע את הנוצרים בריבם עם היהודים לפני כם משפטם. הקיסרים, המלכים והנסיכים הנינו לרוב עליהם ועל מסחרם — על רכושם והונם. מסחרם ועסקיהם, כן גם הרדיפות שבאו עליהם תמיד לרגל מסחרם זה, חזקו בלבות היהודים בכל ארצות מושבותיהם רנש האחור,, רגש הלאומיות המשותפה. גם שפתם, שפת עבר, היתד, חיה במכתבי הסוחרים, בפסקי הדינים ותהי באמת לשפה המאחדת את כל בני ישראל — שפת העם. בני ישראל מלאו במשך כל ימי הכינים תעודה נכבדה בחיי עמי אירופא — תעודה, שהעיקה, אמנם, עליהם מאוד — אבל המה חיו. התפתחו, הראו השפעתם על ועלדות העמים, נם שפתם חיה, התפתחה — לכן התקיימו עד היום הזה. ) לא כן עתה. נם תקופתנו עתה, תקופת ההון, הולכת ומתפתחת, נם היא מולדת .התנגשות הענינים■ ומלחמת המפלגות, גם היא הולידה את השנאה לישראל בתמונה נאותה לתנאי החיים עתה, הלא היא האנתישמיות. רוב מנין וחב בנין של האנתישמים המה הסוחרים והחרשים הקטנים, שמצבם יודע מיום ליום לרגל התפתחות.בתי חרושת המעשה הגדולים•. והאנתישמיים האלה אינם מסוכנים לנו, כי המה היו מאז שונאינו ומנדינו, נלחמו אתנו ולא י) ד.םלך חזת נתן תוק, כי על כל יחודי בבואו בכרית הנשואים לקנות כלים וחפגים עונים מבית חרושת כלי זכוכית אשר לחממשלח. היהודי הקונה היה נאלץ לקחת אח הכלים וחחפגים שנתנו לו פקידי הכית הזח. הפילוסוף מנדלסזאהן קבל מחבית חזה לפני חתונתו שנים עשר קופים גדולים כקומת איש, והמה עור מונחים לזכרון בבית יורשי החכם הזה. .(161)111. ■161) 116)10ג6801})ז£11110 :111^1111 6111 011116[) 0110