Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 97

97 הגורם הכלכלי בחשאי את היהודים לקחת רבית גדולה מהלוים וחולקים אתם את הייוח'). גם המלך יוהן באנגליה הראה להיהודים בארצו פגים שוחקות וזועמות חליפות. כראשית ססלכחו היטיב נם הוא ליהודים ויתן להם חוקים ישרים וטובים. את אחד מהרבנים רבי יעקב מלונדון הרים למעלת .ראש הרבנים• ופקודה הוציא לבל יעיז איש לנגוע ביעקב לרעה, כי כל הנוגע ב״ידידו ואיש בריתו זה•, חיב את ראשו למלך. הוא אשר וחדש את זכיות היהודים, ויתן להם הזכות לתבוע את הנוצרי שיש לו ריב עם היהודי לפני ביח דין ישראל. במחיר ההנחות האלה היה על היהודים לשלם לו ארבעים אלף מרק כסף לשנה. אחרי כן נהפך פתאום לשונא ישראל. נם הוא אסר את כל היהודים בכלא דשים עליהם עונש כסף(210־1). יהודי עשיר אחד מבריסטול נאלץ לשלם לו 10,000 טרק כסף. כאשר לא חפץ או לא יכול היהודי הזה לשלם את הסכום העצום הזה■ צוה המלך לעקר את שניו, אחת אחת ביום2). סוף דבר, נם המלך הזה הראה ליהודים דוי־. פרצופין. רק בארצות אשכנז■ שלא התקדמו עוד כל כך■ היה מצב היהודים יותר טוב מעט והקיסרים חסו עליהם או באמת. אבל נם בארצות האלה לא היו עוד בני חורין אך עבדים לממלכת אשכנז. הקיסרים חשבום לקנין כספם וידרשו מהם להניא חלק מהכנסותיהם לאוצר המלך. סוף דבר, היהודים היו נחוצים בתולדות אירופא בתור עם נבדל ויחיד■ מפוזר ומפורד בין העמים, שהיה כשאור כעסת המסחר והתעשיה שחתרו בראשית התפתחותם חתירה עמוקה מתחת למצבן של המפלגות התחתונות■ לכן היו שנואים ובזוים■ נענים ונרדפים כל היום. נם למושלי הארצות היו היהודים נחוצים מאד■ אבל נם השנאה אליהם■ הרדיפות והגדושים הביאו להמלכים טובה רבה■ כי הכריחו את היהודים לשלם מסים נמלים לאוצר הממשלה או לעזוב את כל רכושם לטובת הממלכה■ לכן התבדלו היהודים יותר ויותר מכל העמים■ התרחקו מחברת התושבים, ויגורו בחלקי עיר מיוחדים, ולאט לאט נקבעה .הצטינות היהודים• והתכדלותם בחוקים, המכריחים את היהודים לשאת בנדיט מיוחדים■ בציון מיוחד■ הוא אות הקלון. בסוד הנהנים ברומא בשנת 1215 (111-0011011;'1101;.1 4 0880*£1 218(1) נאשר האות הזה מטעם האפיפיור ויועציו ויהי לחוק■ שנתקבל לאט לאט בכל ארצות אירופא■ כי כל איש ואשה מזרע היהודים מבן שנים עשרה שנה ומעלה ישאו על הכובע או על המטפחת אות בעל צבע מיוחד, אות המבדיל את היהודים מכל העמים■ אות הקלון. אוח הקלון■ ציון נורא, אות קין על מצח עם כולו! ואות הקלון הזה — אות תמהון היה בעיני שונאי ישראל ומנדיהם■ כי לא יכלו להבין פשר חידת קיום העם הנרדף הזה, והמר, לא ראו ולא הבינו, כי המה בעצמם נותנים לבני ישראל כח ואון להתגבר עליהם ולהתקיים למרות כל הרדיפות והתלאות■ החוקים והגזרות. הטה לא נתנו לד,יהודים לעבוד את האדמה■ וגם לשלוח יר בחרושת המעשה אסרו עליהם. רק את המסחר הגיוע, שהיה בו אז נם סכנת נפשות — ואת עסקי הכספים. ההלואה ברבית■ שאסורה היתד, להנוצרים ואת אות הקלון השאירו להם. והמה י) כל שסר׳ החוב ׳#בירי היהודים חית וירם אך אז תוקף ועוז, אס נחתמו בגושםנקא דמלבותא. החוק חזה נתן ליועצי חטלך אח היכולת לדעת בדיוק את סכום תחלואות ולקבל חלקם לאוצר הממשלה. י) גרעץ חלק ששי סרק ח׳ עמוד 220 והלאה. , .!!(!פזפ&שושס ג01פז118םנ1ג 7 1