Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 94

ממזרח וממערב 04 חרשח־המעשה ם0ני התושבים הנחנרים וי^לזנו להסחנל רק אל המסחר ועסקי־כספים. מסשר החרשים והאומנים העברים התמעטו עד סאד. בסאה האחת־עשרה ודו באחוות אשכנו וצרפת השמות.יהודי־ ו״סוחרי שטות נרדפים כמעט. היהודים העשירים נתנו את כספם ברבית להנסיכים ולד,עם, ואת עסקי מסחרם בארצות אחרות היו עושים על ידי אחיהם הסוחרים הקטנים. האחרונים סחרו בארצות רחוקות וקרובות. נסעו על ימיייהשוק בערים הגדולות ויעשו עסקים שונים בעזר כסף העשירים, אשר היו נותנים להם חלק מהמוח. ובעת הזאת כבר תחל שנאת ההטון, הלא המה האברים והחרשים אל היהודים הסוחרים ובעלי הכסף להיות נכרת ובולטת יותר ויותר. היהודים יבקשו להם מפלט מחמת ההמון תחת חסות המלכים או האצילים, והדבר הזה יהיה לתואנה בידי המושלים האלה להרבות את המסים הרובצים על היהודים מכבר; לכן הננו רואים, כי לא רק המלכים כי אם נם האצילים הקטנים שהביטו בכלל בעין רעה על הסוחרים העירונים החותרים במסחרם חתירה עמוקה תחת כסאות ממשלתם, התאמצו בכל זאת להושיב יהודים על אחחותיהם ובארצותיהם, כי אותה נפשם לכסף היהודים. נם ההגמונים שהיו כהנים קתולים נם מושלים חילונים באחוזותיהם הקטנות נתנו פעמים רבות את הבכורה לענינים מדיניים וכלכליים על עניני האמונה והדת, רעשו חסד עם היתרים שהביאו במסחרם טובה רבה להארץ ובהמסים הרבים שנטלו עליהם העשירו את אוצר המושל. ההגמון ־1־4^0111^1 משפיר (•611^8) הביא, למשל, יהודים רבים לעיר מלכות שסיר ויתן להם ד,נתת וזכיות רבות. המה קבלו אח הרשות לסתר את כל העיר עד חוף הים ועד בכלל, לקנות בתים, נניס, כרמים ושרות. בית־־דין ישראל שפט את היהודים בענינים שבין אדם לחברו, ופסקי־דיניהם היו כדינא דמלכותא. למען הנן עליהם מחמת ההמון נתן להם ההנמון חלק מיוחד בעיר ויקיפות תמה, והיהודים יכלו לתן על התמה בחרבם ובקשתם, ולהתקומם ביד חזקה ננד כל המתרים בהם. במחיר הזכיות האלה שלמו היהודים לההגמון נ׳*3 ליטרוח זהב בשנה. הקיסר הינריך הרביעי אשר וקים את המתח האלה \ ועוד הוסיף עליהם1). אכל חסות המושלים על היתרים לא היחד, חסות נאמנה ובטוחה. משטמת המפלגות התחתונות בעם רבתה מיום ליום ותחת השפעת האפיפיור וכמיו קבלה השנאה הזאת צורת קנאת הדח; הרדיפות על ישראל כבר תחלנה בימים הטובים והמאושרים האלה, אם נם היו אך מקרים יחידים שקרו לעתים רתקות זעיר פה זעיר שם. הכתים הקתלים היו בעת הזאת לאחת מהמפלגות העליונות השולטות בעם. שתי המפלנות העליונות, הלא המה מפלנת הכתים ומפלגת האצילים חלקו או את העבודה ביניהם: האצילים היו גבורי־טלחטה. המה הנינו על הארץ לבל יבוא צר ואויב בשעריה; האמונה והחכמה היו בידי הכתים; מסרבם יצאו המלומדים ומורי העם, הרופאים ויודעי דת ודין, נם ההשגחה על העניים והחולים היתד, מסורה בידיהם; בבתי הנדרים הפקידו התושבים אוצרות בר אשר חשכו לשנות רעב ובצורת. לבתי תדרים התיחשו אחוזות נמלות והאברים היושבים עליהן היו קנין הבתים האלה; לכן רבה היתד, השפעת הכתים על העם, כי לא רק כהנים היו, אך נם מפלגה,מושלת, עשירה בנכסים, הממלאת תעודות כלכליות נכבדות מאד בחיי התרה. וריב תמיד היה להכתים עם המלכים והנסיכים על *,) גרעין חלק חמישי עמוד 81 וחלאה.