Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 92

ממזרח וממערב 92 לאט לאט תחל בארצות אירוסא שעולת ההתשרדות וההסתעשות. הנסרים המשתרעים על נדות הנהרים הגדולים וחושי הים -טתטלאים חרשים וסוחרים ומתהסכים לערים. הערים הצעירות היו עוד חלשות ודלות. ותתיצבנה תחת חסות האצילים והנסיכים שישנו במבצריהם החזקים. ובעד החסות הזאת שלמו יושבי העיר מסים וארגוניות להאצילים הסובכים עליהם. אף שלא היו משועבדים להם כאברי הכשר. המסחר היה אז ברוט בידי היהודים. כעת הזאת היו ערים שהיהודים היו שם רוב בנינם ורוב מניש של יושביהם. מעשי ידי החרשים העירונים נם חלק קטן מתנובות כסי האברים נמכרו להסוחרים שהחלישום בארצות שונות בשרי הארצות האלה. ואת הסחורות שקבלו בעד החלוף מכרו מקצתם להאכרים והחרשים ורובם להנסיכים והאצילים. החרשים, הסוחרים, האנדים, והנסיכים היו מצטרכים זה לזה, לכן היה שלום אמת בין כל הסשלגות, ונם היהודים חיו בשלום ובמישור את שכניהם ואיש לא הציר את צעדיהם. אבל — .במקום שיש חיים, התקדמות והתשתחות, שם אין שלום• כי אם מלחמה תמידית, התנגשות הכהות והזרמים השונים■1): עם התשתחות הערים יתשתח ויבוא לידי בליטה הניגוד בין הנסיכים והעירונים, בין עניניהם וחשציהם. לרנלי המסחר יחל האציל להסשיק רבים מצרכיו על ידי סחורות המובאות מארצות אחרות, ויחד עם זה מוכרח הוא להחליף ולהמיר את תוצאות אחוזות נחלותיו בהסחורות האלה, ועל ידי זה ינרע במקצת מעמידתו ברשות עצמו הכלכלית, והנהו מתהסך, על כרחו לחצי סוחר הנאלץ למכור ולקנות; ובאבוד לו קוממיותו הכלכלית תמעט נם ממשלתו המדינית ולעמת זה יעשו הסוחרים חששים יותר ויותר, כי הונם הולך הלך ורב מיום ליום, עד כי לא יחמצו עוד לעמוד תחת חסות האצילים ולהיות תלוים ברצונם. התנגשות הענינים בין הנסיכים והעירונים מתחזקת עור יותר, משני שהנסיכים התאמצו להשיל את חושש הסוחרים, להטיל עליהם מסים כבדים בעברם דרך אחוזותיהם ולסעמים ארבו להם על שרשת דרכים, וישדדו מהם את כל רכושם. או תחלנה הערים להקיף את עצמן בחומות בצורות וללחום את האצילים כיד רמה, נם החרשים שמסשרם בערים רב מיום ליום אינם חשצים עוד לשלם מם להאצילים ונותנים את ידם לי־,סוחרים להחליש את כח האצילים ולהורידם משאתם. אז יתקרבו העירונים אל המלך ויעזרו לו במלחמתו את הנסיכים להכניע אותם תחת רנלץ ובמקום מדינות קטנות, מובדלות ועומדות ברשות אצילים שונים, תבוא ממלכה נחלה שבראשה עומד מלך אדיר החוסה על הערים ועל הדרכים, על המסחר וחרשת־המעשה. ולא רק להנסיכים בלבד אך נם להאכרים תביא התסתחות המסחר וחרשת־הטעשה ד,שסד רב ותרע את מצבם. תחת אשר עד הנה היו האכרים במובן ידוע נם חרשים ובשעות הסנאי מעבודת האדמה היו מכינים את יתר הדברים הדרושים לחשצם ולחשץ האצילים אדוניהם, ישתנה החזון עם התמתחות חרשת״המעשה, כי החרשים העירונים שמשיגים בעבודתם חריצות רבה על ידי הסתגלותם למלאכה אחת מססיקיסייבזול צרכים רבים של האדון האציל שהסמיקו לו עד הנה האכרים בעבודתם. גם הסוחרים מביאים, לסעמים, מארצות רחוקות כלים וחשצים שהוכנו על ידי האכרים, על כן לא ימצאו האצילים עוד חשץ ברבים מאבריהם, ירחיקום מאדמתם ולשעטים יהשכו חלק משדותיהם למקומות מרעה לצאן ובקר, כי יכניסו יותר ממכירת צמר הצאן ועורותיהם ממכירת תבואות האדמה. והאברים עוזבים את הכשרים ונוטשים נם הטה על יושבי הערים והיו לחרשים. על ידי י) ראובן בריינין, השלח כרך א׳ 426.