Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 91

01 הגורם הכלכלי אוהיו להם עברים לעבוד את אדסתם. דנות בכפרים. אבל חנם גם אז כבר גרו נערים. ונפרט בערים הגדולות כספמבול, כי היו סוחרים ובעלי סלאטת. .במלחמת עיר נעאסאל עם אזר צבא הרוסאים ביליואר (•611831*1) הגינו היהודים, לפי דברי נרעץ. על העיר בגבורה נפלאה, ש העניקו את כל יואובי העיר בלחם ובכל יתר אמצעי הקיום כל ימי המצור* — סוד! נוכל ללמוד, כי היה מסחר התבואות בידי היהודים. גם מסחר העבדים, אורייה אז נפרץ בארץ, היה ימים רבים ברובו בידי היהודים. המה היו בימים ההם העם היותר מסוגל לאחד ולקשר את העטים בקשר של קיטא, בקשר המסחר, יען כי אמונתם באל אחד, ספרותם הכבירה, מדרגת תיבותסעשו אז את היהודים לעם אחד בקרב העמים השונים, עם שכל בניו בכל ארצות פזוריהם היו קשורים זה מה בעטתות לא ינתקו; ולכן גם נקל היה להיהודים הגרים בארצות שונות להתודע איש לרעהו ולבוא בברית המסחר זה עם זה. והמסחר שהביא אותם בנגיעה תמידית, חזק עוד בלבם את הכרת אחדותם ולאומיותם המשותפה. לא זכמנוח מימים עברו, לא הד קול רגשות שחיו לפנים בלבות היהודים היו רגשות האמונה והלאומיות בעת ההיא, אך רנשות חיות המשפיעות על מעשה האדם והטתחזקות תמיד תחת השפעת החיים המעשיים1).; והחיים באירופא השתנו לאט לאט, התפתחו, הלכו קדימה; ומצב היהודים שנברא לרגל מסחרם הלך גם הוא הלך והשתנות, הלך והתפתח עד אשר היה למצב משונה ויחיד במינו שאין כמוהו בתולדות כל העמים. מצד אחד היו התקיפים בארץ, אילי הכסף והמסחר שבידם היה נתן קנינם ואשרם של אנשים רבים, נם הנסיכים לא בושו לבקש קרבתם בעת רעה, ומצד השני היו עשוקים ורצוצים כל היום, נענים ונרדפים, בזוים ושנואים. ש הונם ועשרם היו כקורי עכביש וחייהם היו תלוים מנגד והמצב המשונה הזה הבדילם מכל העטים, נם החזיק בלבם את הכרת עצמיותם ואחדותם. בראשית ימי הכינים עוד היה הכפר בארצות אירופא עולה בערכו האיקונומי על העיר ועבודת האדמה היה המקור היותר נכבד למחית האדם. חרושת המעשה והמסחר החלו אך להתפתח; הנסיכים והאצילים לא השתררו עוד על העם ביד חזקה והכהנים הקתולים עוד טרם היו נוראים על כל סביביהם. י) הסושר האשכנזי גוסטב שרייטג בדברו על היהודים בימי חבעים ויחוס חישועיים אליהם יאמר: .עד הנח לא שם איש לב אל ערכו הנכבד של הקשר חשניסי, שהיה בין היהודים בארגו ת שונות בימי הכינים. הדרכים היו רעים וטקולקלים. מסים כבדים וחוקים מעיקים העיקו על המסחר ויעגרו אח חתשתחותו. חשוסטה עוד לא שרשה אז אח מגודתח בארגות אירושא, ורק היהודים חיו קשורים איש ברעהו ויחי לאל ירם להוביל סחורות ומכתבים מארץ לארץ ומממלכה אל ממלכה. רוכלים עניים, אביונים החוזרים על השחחים רגו מעיר לעיר ויהיו אנשי הכינים בין קחלות אמשטרדם ושרנקשורט, שרגא וווארשוי, ובבלויי סחבותיתם החביאו לשעמים שטרי-חובות על סנומים גדולים ואבנים יקרות. חיחודי ידע למגוא לו מהלכים לרגל עסקיו בין גבאות האויבים ויעבור שלום ממחוז למחוז בעת מלחמה. היהודי חיה נושא זהובים במשקלם המלא לשרנקשורט ואת הזהובים חקלים שהשחיתו השלחנים וחחלשנים הנוגרים וחאגילים ידע לחשיץ בין ההמון; הוא חיה קונה ומוכר שביסים ורקמה, גם בגדי-חשרד לחכחנים הקתולים — אויביו חיותו■ עגומים. שם העביר בחשאי דרך מחוז האויב כלי-זיין ויחר המכשירים למלחמת, ושת הביא חבילות עורות משובחים ליום השוק בליישגיג, ורק לחיחודי חיח חכשרון לבוא במסחו־ את חאגילים הסולנים הגאיונים וחנרשים. ובעת הזאת ישבו העשירים הגדולים סשונים בבחיחם בחגטחא ואח נפשם ושטרי-חחובות שבידם החביאו בסתר לבל תגע כס יד אויב ומתנקם. חמה חיו אז בנקירים גדולים, עשירים כבירים גם לשי מוכני העת חחדשח*. (^X .ון£8 0 8. XXאלז6^\ .1)שש8£ ^01111זיי1?0118181). החסונה הזאת לקוחה מחיי היהודים באירוסא בקץ ימי הכיני* אבל היהודים אחדו במסחרם את כל הארגוח גם בראשית חתקושח ההיא.