Mannheim
Compact Memory

Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 90

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
Volume
שנת תרנ״ט - 1899
Issue
חוברת ד
Date
1899-01-01
Page
Seite 90 (sequence 93)
Language
Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
62% known words query
IRI
…/4861829-6448963-6613384--589-4862411
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

90 ממזרח וממערב תראה השפעת הטרם הזה, תוצאת חוק הסתגלות העבודה אל הצרכים, חוק הפועל כלי הרף כתולדות כל העמים. עתה נראה נא אם השפיע הטרם האיקטמי על תולדות עסט כאירופא ובמה נראה השפעתו. הנדה אחת היתה מתהלכת כתוך עמי הגרמנים בימי הכינים■ כי אחרי אשר חרבה ירושלים ויהודים רכים נשמדו כחרב הרומאים נמכרה שארית הפליטה לעבדים, שלשים עבדים במחיר אטרה אחת דהיו כל הטלים העברים קנין כסף לממלכת רומא. כרבות הימים אחרי אשר נכבשה ממלכת רומא האדירה על ידי שבטי הגרמנים וגם עטרת קיסרי חטא עברה ותהי לקיסרי אשכנז, נהפכו נם היהודים לעבדי מלכות גרמניא, לעבדי קיסרי אשכנז1). ההגדה הזאת שמטרתה להראות, כי היתד, הצדקה לקיסרי אשכנז לכבוש את היהודים שגרו בארצותיהם להם לעבדים, איננה קולעת אל האמת בסופה. כי היהודים באירופא היו בראשית ימי הכינים כמעט כלם חפשים כהאצילים והאדונים, ורק ברבות הימים נהפך עליהם הגלגל ולאט לאט למדו המושלים לראות בהיהודים את עבדיהם וקנץ כספם, ואז היו לעבדים לא רק לקסרי אשכנז אך נם למושלי צרפת וספרד, גם לנסיכים ואצילים, גדולים וקטנים, סוף דבר, לכל התקיפים אז בארץ, שהתיצבו היהודים תחת חסותם המדומה. לא כן ראשית ד,הנדה הזאת. היא בודאי איננה קלוטה מן האויר, ורבים מטלי ירושלים נמכרו באמת לעבדים ולשפחות. אבל מלבד הטלים היו אז בארץ רומא נם יהודים חפשים, כי בימי הבית השני כבר נפוח היהודים בארצות רבות, שלחו במסחר ידיהם, ולנכון התישבו רבים מהם נם ברומא, ועוד רבים אחרים באו שמה מעת לעת לרגל מסחרם, והיהודים האלה התאמצו לפדות את היהודים משבים2). עוד יש לשער, כי היהודים לא נשארו ברומא, כי כאשר אמרנו לעיל היה שם מספר העבדים רב מאוד ולא היה כל חפץ בעבודתם — ויתפזרו נם המה בארצות שונות, ונם בתור עבדים היו סוחרים וחרשים, כי העבד המתעסק בפרקמטיא הביא תועלת יותר רבה לאדוט מהעבד האבר. ובכן לא קשה היד, להם לקטת את חפשיותם מידי אדוניהם. ראשית התישבות היהודים באירופא לוטה בערפל. סופר דברי ימי ישראל נרעץ משער, למשל, כי היהודים התישבו בארץ נלליא (היא צרפת) עוד בימי הממשלה החסשית ברומא או בימי הקסרים. המה היו סוחרים שהביאו סחורות שונות מאלכסנדריא של מצרים ואסיא הקטנה לרומא ואיטליא ולרנל מסחרם באו להארץ העשירה והמבורכה הזאת ויתישבו בתוכה. על דבר ביאת היהודים לספרד משער נרעץ. כי רבים מהם הובאו בתור עבדים ושמים. אינני יודע על מה יסד החכם הזה את השערותיו, אבל בלי ספק התישבו היהודים באירופא מקצתם בתור סוחרים חסשים שבאו מארצות מצרים, בבל ואסיא הקטנה ומקצתם בתור עבדים מגולי ירושלים, שנפדו במשך הימים או פדו את עצמם משבים ויהיו גם הם חפשים. במאה ד,ששית לספירת הנוצרים הננו מוצאים את היהודים מפוזרים ומפורדים בכל ארצות אירופא, בממלכת ביצנץ. היא ממלכת רומא המזרחית, באיטליא תחת ממשלת הטטהים המזרחיים, בצרפת וגלליא, בספרד תחת ממשלת הטטהים המערביים ובארצות אחרות. מקצתם של היהודים היו עובדי אדמה, אכרים פשוטים, או מכרי קרקעות — י) גרעין. חלק ששי פרק ח׳. ג) כידוע חיתח מוח פדיון שבוים קדושח מאד בעיני חיחודים. 1

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.