Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Journal
- Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Volume
- שנת תרנ״ט - 1899
- Issue
- חוברת ד
- Date
- 1899-01-01
- Page
- Seite 89 (sequence 92)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 55% known words query
- IRI
…/4861829-6448963-6613384--588-4862410- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
89 הגורם הכלכלי איננו סוכרח להספיק צרכיו^בעזר קנחגים אחרים, אם אח כלי צרכיו יספיק בעבודתו הוא, היינו אם בני הקבוץ מספיקים את צרניהם כעור עכודתס לכד ואינם מצטרכים לעם אחר. אבל אם בני הקבוץ מספיקים את צרכיהם בעזר עבודת בני עטים אחרים, בהחליפם את תוצאות עבודתם הם בתנובות ארצות אחרות — או יאבדו במקצת את קוממיותם. העמים השונים הבאים בכרית המסחר המה כקיבוץ אחד שחלק את העבודה בין חבריו. נם המסחר המאחד קיבוצים שונים, היינו עמים וממשלות, לקיבוץ כלכלי אחד — יגדיל ויאדיר בזה נם את חלוקת העבודה כקרב כל עם ועם, ולרגלה תלך נם הסתעפות העמיס למפלגות וכתות שונות הלוך ונדול. והתנגשות המפלגות האלה. חפציהן ועניניהן בקרב עם ועם, כן התנגשות העטים איש את רעהו ישנו את פני החברה, נמוסיהם, ארחות חייהם והלך נפשם. כחיי עם רומא בימי הקסרים רואים אנחנו, כי הניעו צרכי בני העליה אל נקודת השובע; אצילי רומא השתמשו בסמי־־הקאה להריק את קבותיהם ולמלאותן מחרש. סעודותיהם לא הצטיינו בטעמן, אך ביקר מחירן. בן התאמצו לכבד את האורחים בלשונות של הצפרים מאיי קאנאריא, שהצטיינו כמובן אך ביקר מחירן. בכוסות היין התיכו פנינים רק להעלות את מחיר היין. בעת הסעודה היו מחליפים את לבושיהם עשר פעמים או יותר, להראות את עשרם ורוב גדלם1). מלבושיהם היו כל כך דקים ושקופים, עד אשר לא מלאו כלל את תעודתם. את כבשותיהם אהבו האצילים למשוח בצבע תכלת שהיה יקר מאד. בשדרות התחתוניות רואים אנחנו כי עבדים רבים, נעשו יתרים בתור אכרים, יען כי לא היה חפץ בתגובות האדמה, על כן לקחו מהם האדונים לעבדים ולשפחות, או שחררום מעבודתם ויעשום לסוחרים, או נתנום לברות לחיות טורפות בבתי הקרקסאות, לשמח בנסיסתם את עין האצילים ובני רומא החפשים הרואים במחזה. המהומות והמבוכות רבו אז מיום ליום, על כן לא עמדו הרומאים לפני שבטי הגרמנים, אשר באו כחתף על ארצם, והממלכה הגדולה אשר נתנה החיתה על כל העמים נפלה ולא הוסיפה קום1). לא כן בחיי עמי אירופא בעברם מתקופת ימי הכינים לתקופתנו עתה. נם אז שררה משטמה עזה והתנגשות הענינים בין המפלגות השונות, אבל העמים לא אבדו מן העולם, רק שנו אח פניהם, והמפלגה השלישית ירשה את מקום המפלגות העליונות: מפלגת הכהנים והאצילים. סוף דבר, השנוים הרבים הבאים באופני העבודה, התפתחות הצרכים לרנל השנוים האלה, התפרטוח החברה למפלגות שומת, למפלגות עליונות ותתתונות .התנגשות הענינים והזרמים השונים• בין המפלגות הרמת—כן נם המלחמות בין העטים. שיבאו לרגל שנוי * אופני העמדה והצרכים—אלה הנה תולדות הכורם הכלכלי. או כמלים אחרות: בהשנוים בחיי החברה הבאים על ידי ״הטית שווי־־המשקל הכלכלי וד,ישרתו•, — בהשנוים האלה י) גם ביט• שלטת חםלך. עת סרח חטסחר הודות להתחברות הטלך עם חייים מי*ד גור — חננו רואים מעין טחזח כזח. תכתוב מספר: כי ייחם שלטת חית ליום אחד שיישים בור סולת וששים כר קטח, עשרת בקר בריאים ועש'ים בקר רעי וטאה גאן; לבד טאיל וגכי..ויחמור וברבורים אבוסים; ויחי לשלטת ארבעים אלף אורות סובים למרככו ושנים עשר אלף פרשים — מותרות שלא ראח אביו דוד תגבור גם כחלומו. .גד 682 וחלאח .1 .96 .ז080116>1 ף