Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Journal
- Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Volume
- שנת תרנ״ט - 1899
- Issue
- חוברת ד
- Date
- 1899-01-01
- Page
- Seite 88 (sequence 91)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/4861829-6448963-6613384--587-4862409- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
מטזרח ומטעו־ב 88 צירים, אמיצי לב וגבורים במלחמה, צמאים הם?ידם ואוהבים את המלחמה טאד. את השבוים לא ימיתו עוד, אכל יככשום לעבדים ולשפחות1). לרנלי העבדות יולד נם הבדל גדול בין האדונים, כי אלה העולים בגבורתם על חבריהם, יכבשו עבדים במם* *־ יותר רב והיו לעשירים, ועדריהם ירבו מיום ליום. העבדות היא הצעד הראשון להסתעפות החכרה למפלגות עליונות ותחתונות. המעבר מחיי הרועים לחיי עמים משבים, העובדים את האדמה, ברא עוד מהפכה יותר גמלה בחיי העמים. משערים, כי את התבואות הראשונות ורעו בני האדם להיות למאכל לעדריהם, ורק ברבות הימים נלה האדם את ערך הלחם ותהי עבודת האדמה למקור היותר נכבד למחיתו. נם עבודת האדמה השתלמה יותר יותר, ובהשתלמותה נתנה היא הדחיפה הראשונה להשתלמות חרושת המעשה, להתבדלות •הכפר והעיר*. כן עלה האדם על סולם השתלמות העבודה ממדרגה למדרגה, והעליה הואת הועילה להרמת מצבו החמרי, השכלי והמוסרי, הרבתה את צרכיו ואת מחסוריו, את ידיעותיו וממשלתו על הטבע. בה במדד, אשר השתלמה העבודה החלו בני האדם לגור במספר יותר רב על שטח פרסאמרובעה, החלו הקבוצים הכלכליים— המשפחות, השבטים — להתרבות במספרם. משפחות הצירים קטטת מאוד. וברבות מספר בני המשפחה לרנל הטלדים אז המשפחה מתפרדת לשתי משפחות שונות, המתרחקות אשה מעל אחותה והשוכחות ברבות הימים את צור מחצבתן והיו למשפחות, לטים ושבטים נבדלים. בתקופת הרועים ירבו מספר בני השבט, ובמקום משפחות קטנות נראה שבטים יותר גדולים. אבל עוד נם הרועים מתבדלים לשבטים ומתרחקים איש מעל רעהו. אף כי לא יקרע הקשר ביניהם, אם אך יתפתח בקרבם נם המסחר והחילוף במדה כל שהיא2). רק בעבור האדם מחיי הרועים לעמדת האדמה יחלו השבטים הנודדים להתאחד יחד ולהיות לעם אחד. גם אבותינו היו לפנים שבטים מיוחדים — כי רועים היו. אולם אחרי אשר התישבו בימי יהושע בארץ כנען ויחלו לעבוד את האדמה—התלכדו השבטים ויהיו לעם ץחד ומלך אחד משל עליהם. אם ירבה מספר האנשים הגרים יחד בקבוץ אחד, אז תרבה ביניהם נם חלוקת העמדה. אם יש, למשל, בשבט אחד מאה אנשים, אכרים, — ויספק להם חייט אחד המכין להם ולנשותיהם את בגדיהם, אם לא יכינום הם בעצמם. אבל אם מאתים אנשים יהיו בשבט אחד ומספר החייטים יעלה לשנים, אז תוכל העמדה להתחלק, והיה חייט אחד חופר בנדי אנשים והשני בנדי נשים,). ברבות רכוש העם או השבט, אז יולד המסחר בין העמים השונים. האקלים וסטלוח הארצות, שבהם ישבו העמים שונים מאד, לכן נם החפצים שיכיט בארצות שוטח שונים הם זה מזה ומספיקים צרכים שונים. ארץ אחת עשירה בייטת טובים והשנית — בסוסים וכדומה. ועל ירי ה חלוף ינדילו וירחימ יושבי ארצות שונות את צרכיהם. המסחר והחלוף יאחרו עמים שוגים, במדרגה ידועה, לקימץ כלכלי יחידי. במובן הכלכלי יהיה קבוץ אנשים רק אז קבוץ שלם ועומד ברשות עצמו, אם הוא י) גם את שמשון חנבור לא הסיתו הפלשתים: .ויחי טוחן בבית האסורים". *) התורה מספרת: .ולא נשא אותם הארץ (את אברהם ואת לוט) לשבח יחדיו, כי חיה רכושם רב, ולא יכלו לשבת יחדו; ויחי ריב בין רועי מקנח אברם ובין רועי מקנח לוט", ואברהם ולוט, שחיו מתחלה משפחה אחת נפרדו איש מעל אחיו. 4) במשלי זח הסבתי רק להגיד, כי ברמת מספר האנשים תלך העבודה הלוך ותתחלק — אבל חדרך שתלך ההתחלקות הוא ארוך וממין בטיט, ואין פח המקום להאריך בזח.