Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 86

ממורח וממערב 80 התפתחו אך במדד, מועטה מאוד. העמדה תוכל להשתלם בכל ענפיה, לא רק עבודת בני העליה, אך גם עמדת כל כני החכרה, אכל תועלת ההשתלמות הזאת תפול לחבל רק לבני עליה, תרבה ותשלים רק את צדכיהם, בעת אשר צרכי העם היושב בסתר המדרגה ישארו במצבם הראשון, או יתרוממו רק מעט מעל הצרכים החמריים היותר נחוצים לקיום האדם. במצב כזה תביא השתנות העבודה לטוב תנועה חזקה בהתברה. התנגשות העגינים והזרמים השונים, ולפעמים נם מלחמה קשה בין' המפלגות, עד אשר יסתגלו עוד הפעם הצרכים אל העמדה. המפלגות העליונות שהנה, על פי רוב, מעטות במספר ביחוסן אל המפלגות התחתונות יוכלו בנקל להש־נ בהתפתחות צרכיהם אח נקודת השובע, את הגבול, אשר יעדה להם הטבע. והיה אם תלך השתלמות העבודה הלאה, יקבלו צרכי בני העליה תמונה נשחתה, ובתור .מותרות* מפסידים הם להאדם, תחת אשר בשדרות התחתונות תראה באותה עת התחרות יתרה בכל ענפי העבודה, יען כי אין חפץ עוד בעבודתם. אז■ יהיו רבים ליתרים, ל.םרח העודף* בחברה ומצבם יורע מיום ליום. מובן מאליו, כי מלחמה עזה תתלקח אז בין המפלגות, ובפרט אם אחת המפלגות של השורות התחתונות שנתה את מצבה במשך העת הזאת ועלולה היא להתיצב בשורה אחת עם המפלגות המושלות — מלחמה, אשר תכלה רק אז, כאשר יסתגלו עוד הפעם הצרכים אל העבודה, היינו, כאשר תרבינה מספר המפלגות העומדות בראש, ירב מספר האנשים הנהנים מהשתלמות העבודה, ושווי־המשקל הכלכלי יבוא עוד הפעם על מקומו. לפעמים תרדנה המפלגות העליונות מגדולתן, ומקומן תירשנה מפלגות אחרות שמספרן רב מהמפלגות הראשונות, גם צרכיהם עלולים להתפתחות יתרה, כי עוד לא הניעו עד נקודת השובע. אבל אם החברה איננה עלולה, מסבות שונות שאין פה המקום לפורטן, לשנוי המפלגות, לא תוכלנה הכתות התחתוניות לד,נשא לשורות העליונות, נם צרכי האנשים ההמונים לא יוכלו להתפתח, מפני עקת המפלגות העליונות, אז אחרית חברה כזאת (אם שבט. עם או ממלכה) עדי אובדי — כי כל קבוץ לא יוכל להתקיים, אם שווי־המשקל הכלכלי הוטה הצדה ואין לד,ישירו עוד. דונמאות אחדות מתולדות העמים תוכלנה לבאר את אשר אמרתי: ידוע הא, כי תקופות רבות עברו על בני האדם עד אשר למדו את עבודת האדמה. מן התקופות הראשונות של עבודת האדמה ידועות לנו יותר תקופות הצירים והרועים. במישורי אמיריקא נרים עוד עתה שבטים פראים, החיים על צירם. המה צורים ספסר רב מן הראמים, במישורים ההם. כל חלקי הראם יספיקו איוה צורך של בני השבטים האלה. מהעורות יכינו להם בגדים, אדרתוח, יריעות המטה, אהלים דריעות למכסה סירות־־דונה, נם כרים, רצועות ומנעלים. מהקרנים — יעשו כפות, מהעצמות — מקבות ופטישים ויתר כלי־־־העבודה. הגידים יהיו להם למיתרי הקשתות ולהטי תפירה, השערות — לחבלים, במוח העצמות ישתמשו לעבוד עורות, מהפרסאות יוציאו טיח ודבק, ואת מוח הראש יתיכו על האש והיה להם לחמאה. חיי הציד תרשים מאמצי כח וחריצות, לכן ישרור בין השבטים האלה המנהג, כי על כל איש אשר יארש לו אשד, להראות את כחו וגבורתו, את חריצותו וזריזותו במלאכת הציד.