Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 82

ממורח וממערב 82 הדרך השד הוא שעבוד כהות הטבע לחפץ האדם. אם יחנך האדם את הסום. את השוד, את הנמל ואת החמור הסראיים ויעשם לבהמות ביתיות, אז ישעבד בזה את כתות הטבע אל הפסקת צרכיו. ולא רק את הבהמות והחיות, אך נם את המים ואת האש, את הרוח ואת החשמל ויתר כהות הטבע ישעבד האדם לחסצו. הפרא רואה שחיף עין צופה על סני המים, אז ישתמש בחוק הזה, חוק צסיח העץ על המים, לטובתו ולהנאתו. הוא ימצא קורת עץ נבובה ותר,סך בידו לאדה, שבעזרתה יעבור את הנהר הקטון השוטף על איו. שכל האדם לא ינוח ולא ישקוט לעולם. הוא מתבונן אל חזיוני התולדה, שואל ומבקש מענה, חוקר ומבקש את החוקים הפועלים בחיים, ואת החוקים האלה יעשה לאמצעים להשתמש בהטבע וכחוחיה הצפונים למגמותיו הכלכליות, היינו, להספקת צרכיו. הדרך השלישי הוא — חלוקת העבודה. הדרך הזה אפשר רק בקיבוץ שלם של אנשים. בה בסרה אשר ינדל העץ כן יתחלק ויסתעף לפארותיו ונטישותיו; בה במרה שתתנשא החיה על סולם ההשתלמות, כן יתפרד טסה והיה לבעל אברים שונים הממלאים תפקידים מיוחדים. ונם חברת האדם בד, במדד, שהיא הולכת הלאה על דרך השתלטותה והתקדמותה, כן תסתעף למפלטת וכתות שוטת, הממלאות מלאכות ותעודות שוטת בחיי החברה. בעת אשר הפרא המתבודד על איו מוכרח למלאות את כל מחסוריו בעזר עבודתו לבד, ועליו לעשות מלאכות שונות, לחרוש, לזרוע, לקצור, לבצור את הסירות, להכין לו כנרים ולבנות לו בית אם נם במערת הצור, הנט רואים בין העמים הפראים חלוקת העבודה בין האנשים והנשים. האנשים צורים ציד, דודם דנים, מכינים את קשתותיהם ורמחיהם, נם לוחמים את שכניהם, והנשים צולות ומבשלות את הציד, מביאות עצים להסקה מן היער הקרוב, מעבדות עורות, תופרות בגדים, ומגדלות את הילדים ונושאות את כל רכוש השבט במסעותיו ממקום למקום. התחלקות העבודה תתפתח יותר ויותר, עד אשר יסתגלו מספר אנשים למלאכה אחת והיו לטסלנה ידועה, מפלנת האכרים, הרצענים, החייטים וכדומה. כעת הננו רואים, כי החברה נחלקה למפלגות שוטת מאד. וההתחלקות הזאת עוד הולכת ומתפתחת גם עתה. בערים גדולות הננו רואים חטיות המוכרות אך סודרה אחת, חייטים התוסרים אך בנדי אנשים או רק בנדי נשים, או המכינים רק בנדים עליונים וכדומה. רופאים הרופאים רק חליים מיוחדים כסו רופאי השנים, רופאי העיגים, רופאי הילדים, רופאי הקבר" העצבים, הנפש וכדומה. במצב כלכלי כזה אין ביכולת איש אחד להספיק צרכיו בעזר עטרת ידיו לבד, ועליו להחליף אח פרי עטרתו בתבואת עבודתם של אחרים. החייט מוכר את הבגדים שהכין לקוניהם וקונה במחירם את הדברים הנחוצים להספקת צרכיו הוא, שהוכנו על ידי אחרים, לפעמים על ידי אנשים רבים מאד. במצב כזה לא יוכל האדם להתקיים כלי.שטת־החילוף־ אף רנע אחר. ובמצב כזה יולד נם הטסון(1>661) הממלא או תעודה נכבדה מאד בחיי החברה. נשוה נא לנגד עיניט את ראובן החייט בקרב .קבוץ אנשים*, שחלק את המלאמח הרבות בין מפלטת שונות. — ראובן עובד עבודתו, למשל, שבעים ושתים שעות בשמע (12 שעות ביום. וביום השבח ינוח מעמלו) ומכין בגדים לאחדים מבני החברה. לעומתו יעמלו אמנים אחרים להכין את הדברים הדרושים לחפץ החייט הזה. שעות העבודה שהבליעו הבגדים התפורים בידי ראובן, הייט 72 שעות, מתאימות ומגבילות אל שעות העבודה שנבלעו בהדברים המספיקים צרכי ראובן שהוכנו על ידי פועלים אחרים. אם