Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 75

75 הנריק איבסץ חפש־ עשר שנה במרס יצא לאור החדון ההיסתורי •הקיסר והנלילי־ השלים איכסן את חרונו: .ססע־הצבא הצפוני־. בחרונו זה יציב למגינו את ועדותיהם של, הברמנים הצפונים. את ההנרות של שנות הסאה העשירית לסה־נ. דנורד,(1>ז11״ו8) ונונר(•0111111511), שניהם ממשפחת הכיקינגר■ יסעו אל האי איסלנד. שם יסלוך המלך ערנולף ()1111!י!?01) ולו כת ושמה דנני(^11^3(1) ובת־אסופית אחת ושפה הררים (118> ■1161). והאחרונה מלבבת את לב שני הנמרים והמה נפשיים אחריה ברשת האהבה. אבל הנת־האסופית של המלך, עלמה גאיונית וענקית, תודיע בפומבי. כי תתן את ידה רק להגבור, אשר יהרוג את דוב־הקרח השוטר את דלת חדרה. דנורד■ אמנם, בטוח הוא, כי המפעל המסוכן הזה יצליח בידו, אבל הוא יאמין, כי העלמה לא תאהבהו, לכן יגזור בלבו לבלי קרוא מלחמה על הדוב. אז יגלה לו ידידו נונר את מצפוני לבו, חיגורד הולך בחשכת הליל והורג את הדוב ועל ידי זה ■יקנה בעד רעו את האשה, אשר רק כנפש מרה התיאש ממנה, וישאירה בלי כל קנאה לרעו זה יחד עם הכבוד והתהלה אשר ינחל על הרגו אח הדוב הענק. נפלא הדבר. ענק גרמני כתקופת העריצות — ופרישות עזה כזאת! אולם החידה תפתר לנו בנקל: העת אשר בה עוכרת עלילת החזיון — היא היא העת, אשר ה.אל הלבן־ כאשר^ יבנוהו הנוים היושבים על חצי־האי סקנדינ5יון — בלומר הסתכלות היהודים כעולם — רכש לו את המאמינים הראשונים בצפון אירופא. הננו שומעים, כי זיגורד קבל בהשתדלות המלך האננלי את אמונת הנוצרים. הוא היה עלול לקבלת אמונת הנוצרים. אחרי אשר עלה בידו לסבול במנוחת נפש יסורים עוד יותר נמלים מאשר סבל בתתו לרעו את העלמה אשר אהב אותה: הוא חיה כל ימיו עסאשה אשר לא אהבה, אף כי היתד, אשד, רכה וטובת־לב, עראה לה תמיד אותות אהבה וחבה. שוו נא בנפשכם, ענק נרמני בתור מלאך מתכחש, גבור נימני אשר הבה במלחמה גלויה למאות, ובכל זאת הפקודה: •מחויב אתה־ כל כך חרותה בלבבו, עד כי יכונן את כל חייו על יסוד של כץ ורפש, על שקר ותהו, אבל השקר הזה לא יעשה עלינו רושם של שהר שהוא ננד חוקי המוסר, כאשר יעשה עלינו'השקר, אשר תאר איבסן בחזיונותיו: •צללי־ליל־, •בךאווז הבר* (0*1111011'׳\\)׳ •עמודי החכרה־ •הידד, גיבלר־ 0־1101111 •01111161)׳ •הבנאי סולנס־(80111088), •יאלף הקטן־ (011־(£ 111*101), •דון גבריאל בורקמן־, וכל זה יק כי שקרו של זינורד איננו נובע מרפיון כי אם מהתגברות על היצר והכנעת הרצון, מפרישות ונזירות. אבל אם נם השקר הזה לא יכניע תחתיו את זיגורד, הלא ישברהו ויפצצהו, ותא הוא הגורם למיתתו. בו היתד, עצמיותה של היהדות אשו^ בזאת תצטיין נם התוררדהחדשה במדד, נדושה. ושונה מדנורד הוא המלך סיקרן(011)8111) בהחויון •תומדהמלוכה־. נם הוא בקש יד עלמה אשר לא אהבה, תא בקש את ידה, יען כי שאף אל הכבוד ורעיון המלוכה לא נתן רמי לו אבל תא לא יחפוץ לא מיסורי הנוצרים ולא משלות הטייס, ורצונו התק, אמנם נם ההצלחה היתה לו לעזר, ימצא לו את הדרך הישר והרחב אשר אור השמש זורח עליו, ולכן יגרש סיקון את העבר מעל פניו ויאהב את אשת. אכן, דחית העבר — זה תא מפעל לפי רוחו... וכן הוא עושה גם בארצו. בשומו קץ לההחפרדות המדינית אשר שררה בה עד היום התא, בחפצו לחיות מלך נמל. דחית העבר — זה תא כת של סיקון ואת התכונה הזאת יציר לנו איבסן ברוב חזיונותיו בתם ובהתלהבות יתרה. כת העצום של סיקון יחן לו את היכולת לתציא את המפעל הכביר הזה, בנפשו