Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 71

71 דנריק איבסן ההחטתחות אמנם ישטפו ויזרמו גם המקורים והמעיגות הלאה הלאה. אכל לאט לאט יולדו טעינות חרשים, יק כי תוצאות ההתטתחות הכאות אח־כ, כמו: מלחמה, מותרות, חוקים מדיניים קבועים, התישבות, נלות ועוד רכים אחרים, תהיינה נם הם למעיני ההתפתחות. באמרנו הסתכלות היהדות בעולם כונתנו לאטר: ההסתכלות השוררת או יותר טוב, ההסתכלות אשר נהיתה לשוררת בתוך עם ישראל ככל מעמדי התפתחותו. עצמיותו של בן ברית־החדשה היא חנוטה ומוצקה ואין בה כל ספוניות, כח אישיותו מניע עד המדרגה ההיא, אשר בעמדו עליה לא יחפוץ עוד לקבל כל רושם מן החוץ. הוא איננו רואה מאומה ונם לא יחפוץ לראות דבי. .התבל היא גדולה ומלאה יפעה — יאמר יוליאן — ואתם, גליליים, תעצמו את עיניכם מראותה־. הנוצרי לא ירצה לראות נם את התקיפות, יען כי גם היא אל העולם תחשב, אל אוחו העולם אשר יעלים עיניו ממנו. הלא אלה המה דברי יוליאן: .כן, כן. ישו הנוצרי הלז הנהו הטורד הנדול מכל המורדים אשר היו על פני האדמה. מה היה ברוטום וקסיות כי נטשילם אליו? המה הרגו רק את יוליום צור בלבד, והוא, ישו, הורג את יוליום צזר ואנוסטוס בבת אחת. עוד חי חי הנהו על הארץ, מקסימום, — הנלילי עוד חי הנהו, הנני אומר לך, למרות כל מחשבותיהם של היהודים והרומאים אשר חשבו עליו, כי כבר המיתוהו וישמידוהו לנצח, תא חי ברוחם הממרה של בני האדם, הוא חי בקשי-ערפם ולענם אשר בהם יבוזו לבעלי הזרוע והאנרוף*. בעלי ברית־החדשה לא כתבו על דנלם אף דעה אחת חרשה, אבל בהיותם אנוסים סוף סוף לתפוס מקום בתבל, לכן יבראו להם עולם קטן בפני עצמם ועל ידו יבואו ויחרדו אל העולם הנדול, כמו המושל הרואה אה עמו לא בעיניו תא כי אם כעיני חצרניו. הוא ייצר לו בדמיונו קנה מדת העולם, על פי מחשבותיהם של חצרניו. ועל ידי זה יהיה בן ברית־החדשה, כמו המלך שאיננו אהוב לעמו, תלוי בקנה מדת, כלומר כהשקפת אשר המציא הוא בעצמו. נשמע נא עוד הפעם את דברי יוליאן: יהה! נורא הוא .הארם־יאלהים* הנפלא, הטמיר והנעלם הזה אשר לא ידע חנות. בכל עת אשר אחפוץ ללכת קדימה. יתיצב תא כצר על דרכי בתביעת המוחלטה, שהיא כגזרה שאין להרהר אחריה! תביעת הפנימית הזאת, החק הפנימי הזה, — אנה פניהם מועדות? הטה מועדים לפעול על העולם החיצוני, על מעשיו והליכותיו. המה אוסרים בכבלי ברזל" את החפץ לפעול. .כן!• יאמר יוליאן, אשר היה תמים בלבבו עם האמונה החדשה, לידידו עובד־האלילים: .אליליכם רחקו מכם; המה לא יפריעו בעד חפצכם, לא יעצרו בעד רצונכם, המה יתנו חפש לעשות את אשר עם לבב בני האדם לעשות. מה מאושרים המה היונים החפשים לנפשם!* וכעבור רנע יגיד את דבריו אלה בנוסחא אחרת: •מאושר אתה כי אלהיך רתקים ממך ורצונך עומד הבן להנן על חפשיותך!* הננו רואים איפוא, כי בעת אשר עובד האלילים, בן־האדטה יהיה חפשי בחפש בלתי מוגבל על ידי התרחקות אליליו מהאדמה, הנה האדם החדש הנולד כאיש חפשי היה יהיה כאסור, ינתן כבתך מועקה על ידי האסורים אשר ישים על נפשו ברצונו הטוב. והלא ברור הוא הדבר. כי האדם־החדש בהליכותיו ודרכיו אשר יתד, לו בחיים ישים את לבו ביתד אל בני לוית או אל אלה אשר יפנוש על דרכו במקרה וכן נם יראה לפנינו הטפוס הזה, אשר הגשימו איבסן בדמות האשד, הטהורה הנפלאה 8אמ1חז1111ג בחזיונו.הקיסר והנלילי*, בתר אשד, תמלת על כל הבריות- אשד, תננת ומרחמת, טובה וטטיכה נס