Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 60

ססזרח וטםערב 60 חלק גדול מישראל דרך חדש בחיים וביהדות ויברא לו חוג חיים חדש. חוג ענרי אנושי. חוג שחדש הוא בתכלית החדש ואינו עוקר את הישן במחבון. ביודעים ובבלא יודעים. בין באותה עת ש.העםידה החסידות לטשםם את כל התנאים והאמוראים עם היבנים מרור דורי. ובין כאותה עת שעשתה את עצמה כסוסה במראה החיצוני להם ולכל אשר אסרו — בראה לד, חיים חדשים, טין עברית אנושית שהראשונה רובד, מבחוץ והשניה חבה מבסנים... נחלים מעשה שטן.לשבור את החבית ולשמור את יינה,. אבל לעתים עור יותר קשה הדבר לשסוך את היין ולשמור אח החבית . . . קשר, מאד להבליע חיים חדשים במעטה עתיק לימים וללכת ב.מהלכים־ הרשים מבלי השליך את המסורות ונחלת קדומים. מין טלאטת קשה כזאת נתמלאה בדבח הימים להחסתחות תורה שבעל סה, שלמרות היותה שונה בתכלית השנוי ממהלך רוח תורה שבכתב, העמידה את עצמה בשורתה כאילו השתלשלה מאתה וטרוחה ועשתה את הרכחם •שנאמרו למשה מסיני* כמו שייכים וקשורים הטה ל.דברים שבאו זקנים ובטלום...* את אשר עלתה בידי התנאים והאמוראים עלתה בידי ר״חסידים ואנשי מעשה*, ואלה כאלה גזרו להם חיים חדשים כאילו נובעים המה מן העתיקים וימלאו את החבית הנושנה יין חדש — אלה כאלה הסט את הקערה על סיד, בעוד שלמראית עין היא עוד כמו סיד, למעלה. בשניהם שמאלם דוחה הרבה מה שימין מקרבת מעט, ובכל זאת אין בהם סשרד, ותווך, אין בהם הרכבת חדש על גבי ישן אחרי שהרחיקו ללכת כהתחדשותם עד הקצה. .. זרה היתד. החסידות. חדשה מקרוב באה; ורוח חדשה מנשבת בה לא סללו כני ישראל הם ואבותיהם. אבל כמעט קט והיא התאזרחה כעקרת ביתם ותך שורש בלבות בני עמנו, באוסן שבני היהדות ד,עקרת. הם שככר עומדים בבית מעידן ועדנים, קבלו מאת השכנים החדשים את השם מתנגדים [עיין ל.תולדת החיוב והשלילה* ע0*ד]. עור אני מרחיק ללכת: תקוסת החסידות עולה על שאר התקוסות רעיותיה או צרותיה; באשר אני רואה בה מועד של תחיה חדשה (11106*1161111188), מועד שבו כל האדם יולד מחדש והיה יהיה לבריה חדשה בחחו ומהלכו, ביחוסו לד,חיים ולהעולם. שאר התקוסות העיוניות או המעשיות עשו רושם רק באיזה צד של האדם, במחשבתו או בדעתו. עד שנוכל לומר, בצדק, כי בגוסא של האנושיות היו. ה״טיימוניים* למשל שוים למתנגדיהם ואוהבי הסלוססיה לא היו שונים ממחרסי מערכתה. תחת אשר האדם מעולם החסידות הוא כאדם זר בעולם אשר מסביבו, ) אדם אשר לו שסה חדשה, רוח חרש ונסש חדשה... בתוך בני אדם מהחוג הישן הקודם להחסידות, ב^י אדם היושבים עטוסים בטליתותיהם הישנות, ובוכים ביום כסור קטן שחל להיות בימי האביב היסים על •גלות השכינה*, או משחירים את שיניהם בתעניות ובצומות על חטאים שחטאו למקום — העולם מחולק לעשרה חלקים, לראורייתא ולדר-בנן, לגזרות ולנורות דנורוח ... אם נציג בתוך העולם הזה את אחד מן החסידים הראשונים בקומתו הזקוסה, ברוח החיים אשר בו. רוח החודר אל העולם הסתוח לסניו בכל רוחבו ועומקו, אז יהיה כמלך בגדוד, כאדם שזר שדי על ראשו בין יושבי צלמות. הללו יראים לחלל את הקדש והוא עושה נם את החולין שלו על טהרת הקדש..., ז