Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 54

ממזרח וממערב 54 נשטעת, והיה בעל חלקת לשק נכריה ולשקר הרבה טוהר• בי הוא היד. אחר מרואי שני ש״ץ ונביאו השקר נתן העזתי. וככר נתן עליו עדותו חותן ר־י עסדן שידעו והכירו היטב שהיה מחליק לשון וציד על סיו. ושתבר בעצמו ההסכמות על סטיו והיה מזייף נדול! — הקורא יבין מאליו שהרמאי הזה חטץ בזיוסו להראות שהוא נצי משטחה רמה מגדולי ישראל בימי הרמב-ם ונם למכור את הכיי המזויף בכסף מלא, ולטי הנראה מכר אותו לידי איש עשיר מסיעת מרחמוהי, כי אויטשרליץ מטראג נזכר ונמנה נ־כ בסטרן של הרשעים הנדחים שתעו אחי ש־ץ ועושי.דברו. ואני אמרתי כי אולי העיז הנוכל לשנות ממטבע של ם׳ איוב ולהכניס בו איזה רמזים על משיחיותו של ש־ץכנק בטסוק: ואז ידעתי כי נואלי חי ואחרון על עטר יקום ודומיו. ובדקתי ולא מצאתי, אך זה ראיתי בכל הסטר שלא הקטיר בין מלא לחסי ולטעמיו שע־י רהיטת הכתיבה טעה בצורת איזה אות ולא חטץ למחקו או לתקנו תקון דמינכר כתב בצדו כתיב כך וקרי כך, ולא הבדיל בין קו־כ במסורה ובין קו־כ מטני טעות הכתב, ולטעמים נשמטו נם איזה מלות כדרך שיקרה לכל מעתיק איזה סטר חול, ובטרט בכתב זר ומוזר אשר ילאה הכותב אותו והקורא בו נם יחד. — הן אלה קצות כ־י המונח למשמרת בכית עקד הסטרים הגדול אשר לעיר טיט דמיין — לא לעזר ולא להועיל כי אס לאות לבני מרי! ליפסיא. ד״ר שלמה מאנדעלקערן.