Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 53

63 אור מתעה שנמצא בחכמי התלמוד זה אוסר בכה חה אוסר בכה. ואוסר אני [ענין] איוב הנפלא הוא מכת מה שאנחנו בו רוצה לומר שהוא משל לבאר דעות בני אדם בהשגחה... [אמר שמיר מכאן ואילך הוא העתק מם׳ מורה נבוכים סרק כיב וב־נ בתרגומו של ריש ברי׳ אבן תבון כמעט אות באות ומלה במלה. ומסיים] כמו שבארתי לך פעמים בזה ההקדמה [מכאן ואילך כתב עוד בסיום ההקדמה]. .ימים רבים 1'עמדתי על המשמר וחשבתי כמה מחשבות לידע ענין ותוכן הצורות של הכתב הזה ואע־פ שככר באריכות כהקדמה לפרשת בראשית וביותר הארכתי בהקדמה לספר דניאל אף על פי כן הוכיח (810) אני לפרסם קצת מעט מזעיר כי ידוע שהקב־ה התנהג עם ישראל בנם ופרסום אינו צריך ראיה יחכמו על הכתב ועל המראה אשר הקרה השם לבלשאצר מלכא בה שעתא נפקו אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נכרשתא על נירא די כתל היכלא די מלכא פס ירא די כתבה [דניאל] ולית אומיא ולישניא הוו יכולין לקרוא כתב דנא רק דניאל לבד וכאשר כתבתי בהקדמה לספר דניאל שם תמצא באריכות ויוכל להיות שהיו צורות האותיות כזה £ ם 1 £ ם ■1 £ .1 1- ב ח ב.1 י־ן ואשתומם ואהי מחריש לדעת מי זה יכשר מהשני אפשרים. והצודק מהם קול אומר קום קרא והוצא לאור תעלומה והוא פלא כי רבים לא ידעו מה הוא וקצר לי ולא אמצא תחבולה לבחון האמת שבא עליו מוסת אזי בחרתי לאמר לעצמי כזה היה ולא איניש בגנות והדין עמו כי השם יתעלה לא חשש למי שיטעה ואקוה לאל יתעלה להועיל לכל אשר יעסוק בו כי כל המורים אשר ראיתי לא ראי זה כראי זה שמתחלפים חלוף לא מעט אשר הבלבול :רוך בעקביו ועתה בבוא אליכם זה המורה מדוייק יסור הבלבול ההוא. כיד משה בר מיימן (610) מעיר קורדובה אשר בספרד ותשלום (810) המלאכה בשנת ארבע אלפים ותשע מאות ותשעה וששים לבריאות עולסי. אח־כ מתחיל נוף ספר איוב בתמונות אותיות כנ־ל מהחל ער נמירא. ובראש כל מענה ומענה רשום בכתב הרזים זה שם בעל המענה, בנון מענה איוב, מענה אליפז.. וכוי, ובצדי הספר קרי וכתיב למכביר. והנה כל יודע סגנון לשון הרמב־ם וקורא את ההקדמה הזאת, וכל היודע חתימתו שנתפרסמה זה כבר עיי סאקסימילע יכיר וידע כי יד מזייף היתד, בזה, ובסרט בראותו כי הפרט הוא ה׳ תתקס־ט^ והרמב־ם הלא נפטר כבר בשנת ה׳ תתקסיד לא יהיה מסופק אף רנע שכל הספר הוא מעשה ידי רמאי ונוכל. אמנם יעמוד משתאה ומשתומם לדעת מי הוא זה ואיזה הוא האיש אשר מלאו לבו לעשות לוף כזה ולחתום שם הו־מב״ם עליו. אף אני לא אלאהו בחקירות ובפלפולים של מה בכך, ואענה לו בהחלט: תא חזי! הלא שם המזייף נזכר בעצם ההקדמה ושמו אברהם קונקי, אמנם אינו לא טפסר" ולא נאון שחי בעיר מצרים בימי הרמבים, :־׳א אביהם קונקי שחי בימי התועה והמתעה שבתאי צבי. היה מחבר ספר אבק דרכים, אבק סופרים וכוי. הוא קונקי הירושלמי שהיה שליח ומורשה וסופר דקיק חברון וישב בפרנקפורט דמיין בבית הקצין ר׳ זלמן דחם. הוא המחבר של הטופס השלישי שבספר תורת הקנאות לר׳ יעקב עטדן(בהעתקת יחיאל מיכל עפשטיין שנלכד בשחיתות), ותא שהיד. .אחד המסיתים בלשונו החלק. רוכל המחדד בעיירות •ואסף מנדחי ישראל מלוא חפנים טובה ברוח