Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 51

51 אור מתעה מקום שבתי התהלכו עמי סיורי הרמב׳ם, ובראשם ם׳ הטורה. ותמיד כשנזדמן לידי איזה דבר ספרותי על אדות הרטבים וחייו, ככל לשון שאני שומע, בלעתיו כבכורה בטרם קיץ, ועשיתי ל* ציונים. — ובכן לא יסלא בעיני הקוראים כי בעבור אשתקד דרך ליפסיא הה׳ ברוידא מפארים (מעתיק ם׳ תורת הנפש לרכינו בחיי מערבית לעברית) ויגל אוני שלם• דברת החי ר׳ שבתי חייט מפרנקפורט דמיין נמצא שם גנוז בכית עקד הספרים ספר כיי מהרמבים מבוא לם׳ איוב עם טופס נוף הם׳ בכתב משונה מאד, שהיה טמיר ונעלם ער היום מכל סופרי ישראל והעמים, פחד ורחב לבבי, חשתי ולא התמהמהתי מרדת פרנקפורטה, לראות את אור הגנוז וליהנות מאורו. והנה אמת נבון הדבר, נמצא - הכ״י הזה שמה, מתנוסס בהדרו ושמור כמטמון יקר ואוצר נחמד בארגז זכוכית. פקיד בית עקד הספרים. הדיר עברארד, מכירי ומיודעי בשכבר הימים, לא מנע את הטוב ממני ויתן על ידי את הכ״י, שהיה שנים רבות חבוש וצפון עם ספרים אחרים בשפות המזרח, ערבית וכוש־ת, ושעל כן לא שם איש את לבו עליו, ואני התנפלתי על המציאה הזאת בשמחה רבה. אמנם שמחתי היתד, עד ארגיעה, ונהפכה לי לדאבון נפש. עד מהרה נוכחתי. כי כל הספר כלו, מראשו ועד סופו, הוא רק מזייף שתלה עצמו באילן נדול. רען כי נמצאו עוד בבני עמנו אנשי זדון העושים מעש• תעתועים ומוכרים קלא אילן בתכלת, ומרמים את הבריות בנכליהם, ובלהטיהם, אמרת* לפרסם דבר הב־־י המזויף הזה ופרשת עניניו, למען לא יבשלו בו חברי, והרמאים לא ימצאו עוד ידים להכשיל בו את הרבים; נוסף ע־׳ז הרי זה בא ללמד על תכונת העת שנודייף בה ועל המזייף בעצמו. ובשביל זה הוא כדי והגון להתפרסם. הכ׳י הנזכר (5 .¥ .0 .010111 .8 .^) כתוב על נייר כעין נויל בתמונת אקטאף לאורך העלים, וכולל מ״ב דפים (ם־ד עמודים), ומהם ההקדמה בת ט׳ דפים (י*ח עמודים). ההקדמה כתובה בדיו שחור בכתב משוטא יפה כעין כתיבת הספרדים, ונוף הכ״י הכולל כל ספר איוב כתוב בדיו אדמדם וכל התחלות הפרשיות באותיות מקושטות בציורים, שער הב־י חסר, וכלו מבורך בדם• עין ומצופה בתכריך משי, צדי העלים מוזהבים, ועל פני כלו מרחף רוח ארץ המזרח. בהארכיוו של בית עקר הספרים נמצא כתוב שהכיי בא לו מאת איש ממשפחת בית אויסטרליץ. וזה לשון ההקדמה: .הנני יושב פתח האהל לראות אם יש עובר ושב להכניסו בדלתות ביתי בדברים נאים המפתים ואומר בא ברוך ה׳ אשריך שזכית לדפוק ולבנם בשער. ומי בכם ירא ה׳ שומע בקול עבדו. ולקטן כגדול אני אומר אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור עד שתקרא ההקדמה מתחילתה ועד סופה כי זולתה יהיה לך ספר זה כספר החתום אשר יתנו אותו אל יודע ספר לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא. אמנם בהקדמה תמצא ממוע לנפשך להבין עניני זה הספר. ואחר תעבור ותלך מחיל אל חיל לראות הכל בציון ובסימן טוב. ובדרך קצר אודיעך פה קצת מענין -*■־ הספר וכתיבתה (8101), כי כבר הארכתי בזה בהקדמה לספר בראשית. ויהי באשר התעו אותי אלהים מבית אבי ומארץ מולדתי וררפוני טלטול אחר טלטול וטלטולי דנניא קשה מדאתתא עד אשר הביאני אלהים לבית האדון הטפסר והנניד טוהריר אברהם קונקי אשר שם ישיבתו בעיר מצרים ונתתי לבי לתור ולדרוש אחר הספרים אשר היה (810) לו ומצאתי קונטרס אחד אשר היה נכתב בכתב הזד- ונשתוממתי על המראה ועל הכתב הזה אשר מעולם לא ראיתי. ושאלתי לאותו