Mannheim
Compact Memory

Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 20

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
Volume
שנת תרנ״ט - 1899
Issue
חוברת ד
Date
1899-01-01
Page
Seite 20 (sequence 23)
Language
Hebrew
Belongs to
journal issue
OCR quality
72% known words query
IRI
…/4861829-6448963-6613384--519-4862341
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

ממזרח וססערב 20 אמרו המבוהלים מה חסר שלא היה אדם, והנה אשיב עליהם ממה שמצאתי כשם רבינו סעדיה ובשם רבינו נסים ואבן נבירול ואבן עזרא רצו כמסילתם על הצלם והדמות איך יתכן לומר ומה דמות תערכו לו וסשט המקרא יש לסתור בכמה ענינים. בצלמנו צלם המלאכים שנקרא אלהים והם בדמות אנשים דכת׳ והנה שלשה אנשים. ד־א אמרי) הצלם והדמות דרך משל כי כאשר אמר דור לה׳ הארץ ומלואה תבל ויושבי בה ככה נאמר באדם ותחסרהו מעט מאלה־ם וכן הן האדם היה כאחד ממנו. ולבעל התשובות נראה אם הצלם והדמות איברים ופרצוף א־כ דמו יראתם לאנדרונינום שהרי כתוב בצלם אלהים ברא אותם זכר ונקבה ברא אותם. ד״א בצלמנו בצלם שיש לנו מוכן אי נמי בצלמנו בקומה זקופה וכן אך בצלם יתהלך איש, כדמותינו כלומר כאשר יהיה נראה בעינינו, כמו אם לא כאשר דמיתי כן היתד, וכן אל תדמי בנפשך. (ה) ויכל אלהים ביום השביעי. פוקרים א־כ עשה הק׳ מלאכה בשבת םר*ש־) בשר [ורם] שטועה בעיתותיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקדש, אבל הק׳ שמכיר עתיו ורנעיו נכנס בו כחוט השערה ונראה כאילו כלה ביום השביעי. והםרחון אומר ביום השביעי בטרם בא יום השביעי כמו ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם, פי׳ הקרא ויכל ביום השביעי ביום השביע נכלה הבל והלע־ז איא1טאיפלאי,:) וכן ביום הראשון תשביתו אאיין ךט1ךכי4). (ו) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. שאל משומד אחד להר׳ נתן ניע מי ברא המשחית. השיבו הק׳ בראו איל והכת׳ וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, איל שוטה והלא כתוב אנכי בראתי משחית לחבל, ואני השבתי עושה שלום ובורא רע, ואית אי הכי קשו קראי להדדי אלא6) את הכל עשה יפה בעתו. (ז) ועץ החיים בתוך הגן. שאל כומר אחד להרי יוסף בהר׳ נתן ניע האוטיציאל בכינוי איך תאמרו שהבורא אינו אובל אם כדבריכם למי ברא עין החיים אי אפשר לומר שבראו בשביל אדם שהרי אם לא היה אדם חוטא לא היה צריך לעין החיים שהיה חי לעולם כי לא נקנסה עליו מיתה אלא בשביל שחטא ואם נברא העין להאכילו אחר החטא להצילו ממות, אי אפשר לומר כן שהרי כתי ועתה פן ישלח ירו ולקח נם מעין החיים ונוי, א־כ.לא בראו אלא לעצמו, אמרתי שוטה הלא אתה מודה שאם לא חטא אדם שלא יהיה צריך לעין(הדעת?) [החיים] כי היה חי. לעולם מבלעדי עין החיים אע-פשלא יאכל מעין החיים, בל שכן הבורא עצמו שאינו צריך לעץ החיים, אם כן למה נברא לפי שכתוב ורבים מישני עפר יקיצו אלה לחיי עולם וגן׳ ואותם שיקיצו ויחיו לחיי עולם יאכלו מעץ החיים' (ח) שאל הקונצלייר מפריש להרי נתן יש נבול למצות ואין ראויות המצות הראשונות להתקיים לעולם שהרי מצות הפרי שנצטוה אדם נקנס עליו ביום אבלך ממנו מות תמות ולא מת, השיבו אם נקנסה עליו מיתה היאך יכל הפרי לבטל הנזירה ולמה אמר י) כי״ה ד״א ציים ובגאון שי* כי״פ נזופץז ר׳י0[עדיה]. *) זהו פירוש ר׳ שמעון בן יוחאי בבראשית רבה פ״י■ והובא ברש׳•'; ראה פי׳ אבן עזרא על כל הענין. י) 4^10ע6 6111 61 104<ן4 01 '6 4) 4(01121)44 62־8111 6(1־44101 62*81 .118 *.) כי׳־ח א״ל כלו׳ אוסר לך.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.