Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 18

ממזרח וממערב 18 \ היסים תתבוננו בה. לכן תחזקנה ידינו, ואל ירך לבנינו ספני כני עוגנה הסוגים אוחנו לאסר איה מלככם וצור סעוכם והופכים דבר אלהים חיים על נן סעיפי ישיבוני וחוות השם הנד לי אם.לא אקום לחבר מכתב יושר דברי אמת להיות לנו לערה■ סזקנים אתבונן וכאשר שמעתי וידעתי, אכתוב בשם אומרו כאשר תש־נ ידי, ונצמדנו מאת רבנו הקדוש הוי שקוד ללמוד מה שתשיב אפיקורוס. ואנן שכיחינן גבייהו, ולפיכך רמינן אנפשין לחפש לפי היכלת ולהרים מכשול מדרך עמי, ולהכשיל(מדרך עמי) הרשעים האומרים הלא בגלות מצרים ובבל היו לכם נביאים ומנחמים אתכם להחויקכם באמונתכם, ועתה על מי נשענתם הלא אין לכם לא נביא ולא כהן ולא מורה ולא מלך. על כן שמתי לבי תחילה לכתוב כל הנחמות ודרכם על פניהם אוכיח. הראשון משה רבינו אמר אחר* אשר הוכיח אותנו ואף נם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא נעלתים לכלותם להפר בריתי אתם ובסוף ספרו אמר וכוי וכוי1). (א) בראשית ברא אלהים. עד הנה דברנו על הנחמות ועל נמול המריעים לנו, מעתה נדבר על משענת קנה רצוץ בני עוננה אשר הרבו רשויות אשר שבא? [לבם] להשקמהבליהם על דברי הנביאים ובל מקום שפקרו המינין תשובתן בצדן וכאשר תשיג ידי אכתוב, מכל מלמדי השכלתי, ואחל לכתוב מספר משה רבינו עליו השלום. ברא כתיב בצדו ולא כתי בראו אם כן בדו מלבם לומר מלת אלהים שתים־') ולא כן אף אם מזה? [מלת] אלד,ים שתים, מה עזרו ללא כה הלא האב והאל שנים והשלישי פינול לא ירצה. וסבר׳ הגאונים למה לא אמר משה ברא ה׳ כי רצה להזכיר שם שיש לו כינוי אלהיך אלהינו אלהיכם אלד,י כמו שכת׳ אנכי ה׳ [אלהיך] וכן כאשר ציוני ה׳ אלהי, מי הוא אותו הי הוא אלהים, שמע ישראל ה׳ אלהינו, על כן פתח באלהים שאינו שם העצם כמו שם המיוחד שלא יאמר אדני אדניך משם המיוחד, כמו שלא יאמר משם העצם כמו יצחק, לא יאמר יצחקך יצחקי יצחקינו, ומה שמצינו היהודי, על שם יחום, וכן תשבי ואלקושי על שם המקום ששמו כך ולא בעבור כינוי, וכן אלד,ים כך שמו; ואמר המין כל ים לשון רבים, והר׳ מאיר ספר |םתר] דבריו במלת יהויקים ששמו כך ואליקים; ואני מצאתי בסוף יחזקאל פר בן בקר תמימים תהו לשון רבים על לשון יחיד, וכן לשון אדנות מצינו שהוא לשון רבים, אם אדניו יתן לו אשה, בעליו אין עמו, ועוד מצינו מלת אלהים על היחיד, ראה נתתיך אלהים לפרעה, ומשה יחיד היה, וכן ראיתי אלד,ים עולים מן הארץ, ויאמר לה מה תארו ותאמר איש זקן וזה היה שמואל. ור׳ יוסף בהיר נתן השיב כי בלא אדנות ובלא אלהות אנו מוצאים דונמתו. ואוכליו עונו ישא ואוכליו לשון רבים עונו ישא יחירד ולשון הקדש ככל ־הלשונות שיש לשון רבים על היחיד ויש לשון יחיד על הרבים. וכן השיב הר׳ נתן נ״ע שהוא כמו שקורין העולם לאנוו אחד בלשון רבים נוייץ (./!110) וכיוצא. (ב) שאלו אנשי שאול להרי נתן מפני מה לא נאמר כי טוב ביום שני של בראשית, השיב להם הק׳ צופה עתידות ויודע מה שעתיד להיות, וצפה שרוב עם עתידין להיות נדחים על ידי מים ונם מקולקלים ונאבדים, לפיכך לא רצה לכתוב בהם כי טוב והמים נבראו בשניי). י) כאן אסף חמחכר את פסוקי נחטה הטפוזריס בכיי כתבי קדש ואין ניל ליחרסיסם. ־) ראה בראשית רבה פ״א: כראשית בראו אליהים אין כחי כאן אריא ברא אייהים. *) ראה: 915 .<! 80046 *9 יו061£6 .4. 00י\ 1)ח26118011 1180116)0^: ע׳יי סיס של1 שמד שקורי; בשטיטה מיע״ז.