Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1899-01-01 · חוברת ד · p. Seite 14

ממזרח וממערב 14 לנו כל ידיעה אחרת על אדותיו. מלבר זאת נזכרים סה ככלל נלחים וכוסרים, אשר לא נודע נ־כ טיבם ומועתם. באחד המקומות נזכר ההנסון גייגור שהתוכח עם ר׳ נתן והוא לסי ההשערה גריגור העשירי. ביחוד מובא סה ההגמון משנין, אשר הצטיין בטוב לבו להיהודים ואשר התנגד נם לרדיפת התלמוד והוא כנראה ההנסון 16> ■11111161*0 001-11111 (חי בשנת 1241—1221) הוא כבר והוקיר מאד את ר׳ נתן האופיציאלי כנראה במקומות. שונים. מלבד אלה נזכרים פה ההגמונים מהערים 8ט*1ג, \11*6!ג, 0068*¥. 8־011161?■ 011161116^0^• 10*1\ .81 והנמון המלך לודוע. ״נלח המלכה״, שנזיר לפעמים הוא, כנראה ההגמון מפריש 1116110!¥^ סן 6ם£-61זו0^ שהתוכח עם ר׳ יחיאל מפריש חי בשנת 1249—2228 ואשר רדף את התלמוד בחרי אף. — הקונצלייר או הקוצלייר מפריש הוא לפי הניאה הצורר 168)£0 צ 111-011*0111116 16), אשר הציק ביותר לישראל. הוא החוכח עם ר׳ יחיאל ור׳ יצחק שנזכר לעיל, עם ר׳ נתן האופיציאלי ור׳ אליהו הקדוש והוא היה הראשון^ אשר האשים את ישראל בעלילת הדם, אשר הביאה אח־כ שואה רבה על ישראל. האבל מקליני הוא הכומר ׳(011111 16) 6<1נ1.^ שהתוכח עם אחד הרבנים בפני האפיפיור אינוצנין הרביעי ולודויג הקדוש ועודכוסרים רבים (בשנת 1245). אמנם בכה־י כתוב כי היה הוכוח במולינש (1001108^), אולם העיר הזאת קרובה לעיר קליני. מלבר כומרים פרטים, שהתוכחו עם הרבנים ואשר בא זכרם בספר הזה, נזכרו נם חברות שלמות של כומרים בשם חובלים ויקופין(8ט1ק00*ז>)והם שתי האנודות הידועות בשם פראנציסקאנר ויאק^ביטן. הראשונים נקראו חובלים, יען כי נשאו במתניהם אזור של עור, ובצרפתית 1611618)001 ננור משם 16)001 (חבל). הם נקראים לפעמים בספר הזה נבחנין ובמקום אחרנקיאו נם צעירים ודרשנים (צונץ, צור נעשיכטע, צד 181). י אחד מחברי האגודות האלה נקב בשמו והוא האח נרין. הזא היה מאגודת הדומיניקנים , והתוכח ביחוד עם ר׳ נתן האופיציאלי. הוא הצטיין בשנאתו הרבה לישראל ומחבר הספר' כותב תמיר יש־ו אחרי הזכירו את שמו. ז) הענינים הראשיים אשר על אודותם באו הוכוחים בספר יוסף המקנא וערכו ההיסטורי והפרשנותי(06^611^6x6). בל הוכזחים הנמצאים בספר הזה אינם שונים בכלל מאותם הידועים לנו לרוב מספרות ישראל של שנות הכינים. אפם כי המחבר אשר לפנינו מצטיין בחום לבו והתלהבותו הרבה לטובת הענין שהוא מטפל בו. הוכוחים שהוא מםפר לגו על אודותם הם מעשים שקרו בפועל, בעוד כי הרבה מן הוכוחים, שאנו קוראים אותם בספרים שונים היו רק עבודה ספרותית של רבני שנות הכינים, אשר בדו להם מלבם איזה מקרה או מחלוקת מדומה, שבין חכמי ישראל ובין חכמי הנוצרים בדבר איזה שאלה דתית או איזה פרוש על אחד מפסוקי התנ״ך ויחברו וכוח על אודותיו למק הראות את נצחוגם של חכמי ישראל. בספר יוסף המקנא יבואו ביחוד וכוחים ע־ד אותו האיש. לידתו ויחוסו לדוד, שליחותו, תלאותיו, מוחו ושובר לתחיה. נם השאלה בדבר אמונת השלוש,. עבור מרים, נלגול ישוע בהלחם הנתון להנוצרים בשעת מיתתם, 'ההחודות (£6101116) באזני הכומרים וטחילת החטאים על ידם, פרישות הטטרים מדרך ארץ ועוד כאלה.