Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Journal
- Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Volume
- שנת תרנ״ט - 1899
- Issue
- חוברת ד
- Date
- 1899-01-01
- Page
- [Seite] (sequence 12)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 69% known words query
- IRI
…/4861829-6448963-6613384--508-4862330- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
רב יוסף ־י■ "ז אופיציאל וספרו. אחד הדברים היותר נככדים כתולדות ישראל משנות הכינים הוא התפתחות הוכוחים הדתיים בין היהודים והנוצרים, והספרים שנשארו כידינו במקצוע הזה הם מקור נאמן לסופרי דברי ימי עמנו בהתקופה הואת. ידועים הם הוכוחים שהיו בצרפת בחצר המלך לודדנ הקדוש בין המומר ניקלום דונין וארבעה רבנים (בשנת 1240), בספרד, בימי המלך יעקב הראשון, בין הרמב־ן והמומר קריסטיאנום (1263) ובטורמוסה בין יהושע הלורקי ורבים מחבמי ספרד, וביניהם נם ר׳ יוסף אלבו בעל העקרים. אולם מלבד הוכוחים האלה, שהיו בתור שיחה בעל פה, רבו נם הוכוחים שבלתב, אשר חברו היתרים בתור ספרים שלמים, למען הנן בהם על דתם ואמונתם, למשל .ספר הנצחוך (הישן). שחובר באשכנז ויצא לאור ע־י הח׳ הנוצרי וואנענזייל'), ספר הנצחון של הרב ליפמן מעיר מיהלהויוען, ספר חזוק אמונה להקראי יצחק טרוק,־) ועוד ספרים רבים. מהם שכבר נדפסו ומדים שעדין לא נדפסו. והנה אחד הספרים תכוחיים, אשר יקח את לבנו ביותר, תא הספר הנודע בשם .יוסף המקנא־ הנמצא בכיי בבית אוצר הספרים הלאומי (110111110*11 116ן>1110סו1(1!11) בפריש. הספר הזה תבר בארץ צרפת וכל תכוחיס שהוא כולל בקרבו הם ילדי רוחם של רבני צרפת. כה־י של הספר הזה, המסוק במספר 712׳ הוא בתבנית אוקטבה וכתב בכתב רבני צרפת של סוף המאה השלוש עשרה או ראשית המאה הארבע עשרה ומחזיק שמונים ואחד עמוד, כל עמוד ועמוד בעל שלשים שורה. מלבד כהרי הזה של פריש נמצא עוד כ*י אחר מהמסר הזה י בהביבליותיקה שבעיר האטבורג, אולם בכה־י ההוא יחסרו מקומות רבים והוא נופל בערכו מכי־ם, הנתן בזה לפני הקוראים. לפי עדות החי ניבואיר נמצאו נם קטעים אחדים מכה־י הזה בעיר רומי, אך נם להם אין יל ערך מדעי, יען כי תא מלא שבושים וטעיות והנה אף כי הספר הוה היה נמצא ער כה רק בכ־י בכ״ז כבר דברו על אדוחיו תקרים אחדים בספריהם. וצוגץ היה הראשון אשר תריע בקצרה את תכנו(בספרו צור נעשיכטע צד 86) ע־פ כ־י המבורג שהיה למד עיניו. נם החכמים דוקם, כרמולי, גרץ דברו על כה־י הזה וברלינר הביא בססיו .פלטת סופרים* עשרים מקומות מפרושים שונים על התרה, המתאימים מלה בטלה אל דברי הספר המונח לפנינו. שטיינשניידר ברשימת לכתבי היד העברים שבעיר המבורג האריך לדבר על אודות כי־ה אשר השוה אות אל כי־ם שאנו עסוקים בו. אולם כל החכמים האלה .1168^1 *161 (י *) ראח שטיינשניידר, 811116־11161 1811*16., לונדון 1867 *1 219; גייגר, סובגעייאססענע שריטטען. 111, 187.