Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 149

149 כצרור הכתבים בשלשה דברים אוהב אני את הפרסים, הם צנועים באכילתן... (ברכות ח. ע*ב). נתחזק ונתאמץ לשפור את כל החקים והסגהגים הטובים אשר גם תינוקות של בית רבן ביבנה ידעום ושסרום ונאחז נם באלה מנהגי החיים הטובים הנהוגים עתה בין האשכנזים אשר אולי נחלת אבותינו הראשונים עתה בידיהם. י פרק א. אנשי כנסת הגדולה תקנו נטילת ידים. הירים עסקניות הנה ועוסקות בטלאכות שונות, ומהן המביאות לידי חלאה וזוהמא, על כן תדרשגה נקיות יתרה. בקום האדם משנתו, עת ידיו נוגעות, מבלי דעתו, בכל אברי הגוף ויכולות לפעמים להזיק לבריאות האדם כמו, למשל, אם יגע באצבעותיו המטונפות בעיניו, לכן הזהירו חדל אף על הליכה של ארבע אמות בלי נסילת ידים ברגע קוטנו משנתנו. אבל צעירי הדור מתרשלים עתה בנטילת ידים, מפני שרואים דברי שטות, הזיה ויגיעת בשר כמעשי אבותיהם הרוחצים את ידיהם, רק למען העביר את הרוח הרע השורה על אצבעותיהם. ויש להתאונן שהחוק הזה, נטילת ידים, הנוסד על תורת הבריאות ונחוץ לעם הרוצה בקיומו, כי החוק הזה הולך ומתרחק, הולך ומתעלם מדורנו ההולך. חכמי התלמוד שפו לפנינו דינים, מנהגים ואזהרות רבות על פי מצב הנמום וחכמת הרפואה בזמנם ותכלית כל הפקודות והטצות האלה היו לתועלת הבריאות, דרך־הארץ והצניעות. הלא עלינו היה ללכת בדרכי חז*ל אשר סללו לפנינו ולהקביל ולהתאים את מנהגינו, נמוסינו וחוקינו אל מצב תורת הבריאות בימינו, אשר עלתה למעלה ראש, כי אם תורת הבריאות נחוצה לכל עם, הגה חוקיה נחוצים עוד יותר לבני עטנו במצבו החמרי, המדיני והרוחני, המיוחד והנבדל בין העמים. והנה לאסוננו יתרשלו צעירי דורנו היושבים בתחום המושב בנקיות וטהרה וביתר אזהרות תורת־הבריאות אשר אורך ימים בימינה ובריאות הגוף בשמאלה. תורתנו היא תורת חיים והשכלתנו החדשה בערי התחום היא רק חיצונית ומפשטת, ואל בשרנו ועצמנו לא תנע, ב. כלי זכוכית וכלי חרם צריכים טבילה במים טהורים וצריכים להיות נקיים תמיד. המבשלת צריכה לרחוץ מדי פעם בפעם את ידיה ולגגבן במטפחת נקיה. ומה ידאב לבנו לראות בבתי אחינו היושבים בערי התחום, בי חביות המים עומדים במבוא הפתח ופניהן לא יכסו וכל אבק ופיח נופל על המים מלמעלה, או דלי מלא מים עומד על קרקע הבית בבאה וכל עובר ושב נונע בדלי בכנף בגדיו, ויש אשר הבגדים נטבלים במי הדלי וישקצום. ומה נקל?הדבר, אף לעני ואביון, לכסות את חבית המים או להעמיד״את הדלי על ספסל גבוה לבל יהי למרמס ולמכשול לרגלי בגי הבית. חובה קדושה מוטלת על כל עברי ללמד את אשתו ובנותיו שתהיינה