Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. [Seite]

בשורת־ספרים. 080126§1)ס11־1ס 118) .0101? 1011611 [§00זק8־1ם ־111101 111 116£80נ[0־1? 10(1 ,61(811 10 716860ז6§08011 1)1111 60111088611*61 06316? 86011118011611־111 ־161) 160) 10 81118001 60^1100*11^ 60־1111 10 1)00 80־£01 1)1116111111־£6111080111 .1)01 0111181 .0 .(1 .־81 700־ 110)0§ 8־1'1' 80 [1160111801§ 101) 60־01101 .160^ ,;81181־1101701 .)1 .11 ־161) 80 ־10168801? 0££ החכם המזוין םרו6׳ ד. ר. מיללער, אשר גלד. חדשות רבות ונזירות בחקרי הלשונות השמיות ויפרש סתומות בכתבות עתיקות, הקדיש, יד בשתי שנים, עתו, נחו ומחו לחקירה ודרישה בכתבי-הקדש. החכם מיללער לא הכנים למקזוע יה דקדוקי-עניות ולא בא אלינו בחקירות דלות וזנומות, בי בבבד ראש בא אל היכל הנביאים ובידו אוזר גדול של ידיעות נבונות ושונות, אשר בלעדן לא ימזא החוקר את ידיו ורגליו בפנה זו, שבלו החד, עמק בינתו ורחב דעתו הזלולה ועל בלם אהבתו העזה לדברי נביאנו, בל אלה הכשירוהו, לסול דרך חדשה בתבנית אמרות חוזינו וסתר הגיונותירם. עבודתו רעזומה, אשר עליה נשתומם, הביאה לו פרי ברכה, בי גלה, ע״י מופתים הגיוניים וכמעט הנדסיים, את התבנית הקדמונית של דברי חוזינו והיסודות הראשיים והעקריים אשר עליהם נבנתה המליזה השמית העתיקה והשפעתה על הספרות היונית. הפרו*. מיללער מוביח לנו בראיות עזומות וחזקות מאד, בי נביאינו עשו בתים לרעיונותיהם. כל בית ובית כולל בקרבו קבץ טורים או פסוקים המחזקים רעיון שלם ומאוחד, והבתים האלה מקבילים ומתאימים זה לזה הקבלה שלמה או בלתי שלמה. בית ומקבלת (003100ק63?) אלה הן התבניות הקדמוניות של המליזה השמית, הבתים אשר מזא מיללער בדברי הנביאים אינם שקולים ומתרים על ידי מספר ההברות, כי רק הרעיון נותן להם קזב ומרה. המקבלת אשר מזא החבם מיללער בדברי נביאינו איננה דומה כלל ל״הקבלת המאמרים" (1101־01־111(0160 811611501113־81?) שמזאו אחרים, בי המקבלת של מיללער יש בה מעין "חרוזי־ הרעיון" והיא מרתקת באופנים שונים את שרעפי הנביא, ואחרי שאין שני נביאים מתנבאים בסננו! אחד, לבן בל אחד מרים בוחר לו תבניות שונות לבתיו, וע״ם דרכו יקבילם זה לזה, יש בתים עולים, כלומר אשר ספסר טוריהם הולכים ומתרבים, ויש בתים יורדים — מספר טוריהם הולכים ופוחתים, אך נם עליה זירירה זו תעשה במתכנת ידועה. אחרי אשר נקרא בשים לב את ספרו של מיללער, יראו לעינינו כתבי-הקרש, אשר לא משו מפינו מילרותנו, בזורה חדשה. אז נמזא ץ חק ומשקל לאמרות החוזים, אשר דמעו בי רוחם כנחל שוטף העובר על גדותיו. גרסא דינקותא וההרגל מתנגדים לזורה זו, אבל מה נעשה והתבנית אשר מזא מיללער במליזת הנביאים איננה השערה בעלמא בת הדמיון והוכחותיו אינן ניזזזות השכל, אשר בהרעבן ישוב חשך, כי בל דבריו נוסדו על עמודים חזקים ומוזקים, ואין בהם פלפולים רקים המבלבלים אח המוח. הגיון ישר מבריח את ספרו מן הקזה אל הקזה ומדי קראנו בו נראה שמים חרש־ם וארץ חדשה בדבר' י| נביאינו, ולא מקסם בזב יתענו הפעם כי השמים האלה לא בדמיון יסודם וכעשן לא יסלחו והארץ ן רואת איננה תולה על בלימה ופור לא תתפורר מתחת רנלעו, בי מיללער העמידנו בחקירותיו ג על שרה נבון וקים ותחת רגלינו רחב לא מוזק. ילא החאודי לגלות חדשות שלא שערון הראשונים ב .הניעה אח החכם מיללער לבנות את יסודותיו החדשים, כי התאוה הזא(ז מוזיאה את החוקר ב מעולם האמת, אבל השקפתו החדה, חושו הבלשני הדק ועמק עיונו הביאוהו לידי החדשות שגלה " בכתבי הקדש. באשר נגלתה לעיני שבלו התבנית הקדומה עןל מליזת נביאינו בחנה, שקלה, בחשבו אולי דמיון היא וכאשר תנע בה יד הבקרת המם תמם, כי לא אחת קרה בזאת לחוכץינו— ין ויבקש את דוגמתה בלשונות השמיות האחרות וגם בהן מזא תבנית-קדומה זו ויובח, כי אבן יש 5 תבנית מקורית למליזת בני שם ויגלה אח הקיר. הקבועים.