Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 143

143 ממזרח וממערב ׳■ רגילים היו החוקרים ננתני-הקדש לארוג את השערותיהם מקורי עכביש ולנטות קו- תהו על אבגי־בהו, לכן ישא רוח את דבריהם, ני מן הדוח לקחו ואל הרוח ישובו. לא.בן החנם מיללער, הוא עשה את מלאכתו על האבנים במתינות ראויה, בישוב הדעת וישוב הגוף, מחוגה ומאזנים בידיו, בן יעבור חכם־הטבע בבית מלאכתו, אמנם נ״חדד״״של מלמדינו ואחר בן ב״מדדם" של הבלשנים למדנו אחרו/ ולא ראינו את דברי הנביאים בדמותם שאנחט רואים אותם בסברו של מיללער; אבל כתוב "והארץ לעולם עומדת" ובן הורגלנו לחשוב מיום הולדנו "ונבל זאת היא סובבת ף החדשות אשר מזנא מיללער בנתבי-הקדש הן נבל ההדשות של גאוני הרוח, אשר בראשונה נתנגד להן, חרף פשיטוחן ובהירותן, ואחר בן נתפלא מדוע לא ידענו תחלה דבר זה. הלא קרוב הדבר לשכלנו ואין בו זרות. החלק הראשון מספרו של מיללער יפרד לשלשה ראשים. א) תבנית הבתים והמקנלות בספרות בתב-היתדות. נ) תבנית הבתים והמקבלות בהקורן ג) תבנית הבתים והמקבלות בנביאים, והחלק השני כולל בקרבו דוגמאות מהקורן והגביאים׳נשפה הערנית והעברית, נפי שהיו כתובים בעזום וראשונה בתבניתם המקורית בידי הנביאים, על ידי התבנית החדשה הזאת הנגו רואים גם את הלך־רוח הנביאים ונח יצירתם הנבואית בצורה חדשה. מיללער מתאר באומנות גדולה, בדברים מועטים המחזיקים את המרובה את תכונת הנביאים, אשר הוא מדבר עליהם, תרם ומצבם בעם ויש בדבריו אלה מרגליות יקרות. "ספר הנביאים" של מיללער פתח שערים חדשים להלנה בחקירות כתבי־הקדש ויתן לנו מפתחות לננזי חכמת הנפש. אילו נכתב. ספר זה בידי בן נכר גם אז היינו שמחים לקראתו, כי על ידו תתקרבנה החקירות בכתבי הקרש "לארחא דמהימנותא", לדרך החכמות החיוביות, אבל משנה שמחה שמחנו על ני ספר זה נכתב בית חכם ישראל הדבק נעמו ובתורתו ונחלתנו לא נהפכה הפעם לזרים. הפרופ׳ מיללער אמר לנו ני עוד •ישוב ויכתוב את ההלק הראשון מספרו עבריו/ מי יתן והספקה לו השעה להוציא דבר זה לפועל, כי בשפת עבר ימצא הספר הזהיקוראים ומוקירים חדשים לאלפים, כי מעלה יחרה "לספר הנביאים" כי נכתב לא רק בשביל החוקרים חמומחים לחקירת קדמוניות, אבל בל משכיל על דבר קרא בו נענג רב ויעשיר את אוצרות יתעותיו, בלי יגיעה רבה, בי שפת הספר וסגנונו נעלים ומושכים את הלב. הספר נדפס על נייר מובחר בדפום היותר משובח ומלאכת ההגהה נעשתה על צר היותר טוב, בדברי אלה העירותי את אזן קוראינו על ספר זה, אבל את משפטי המפרט והערותי עליו כתבתי במקום אחר. הספר הזה נמצא להמנר אצל: ,•1161>1ו111)11:>1ו8-*61-811111ז1וו11 1>חוו-;110 .£ 1104 .£ ,ז£1ס,1101 4££8£0 .15 ,ז181ו1־ום111ם1110סמ .1 שם מששואל תולדות רבינו שמואל אליעזר ביר יהודה אידלש המכונה מהרשיא שיטתו, הלך נפשו ודרכו בקודש. מאת שמואל אבא ה א ר א ד ע צ ק י תרניה. המחבר החכם הצעיר האראדעצקי שהוא בקי נדול בהספרות התלמודית נחר גם שטה וסדר למשנתו ויאיר על תכונת המהרש״א, אשר נתן כדבריו המקוצרים והמקוטעים עד הנה רק עגין למפלפלים למצוא את בל וה״יש־לישב׳ים" "והדוק׳ים" הנמצאים בפירושו להש״ם. האראדעצקי מראה לגו כי המהרש״א אחז בקבלה, אף כי התרעם על חמבלים בחכמת הקבלה כל ימיהם, וגם כפילוסופיה והוא מראה פנים שוחקות פעם להראשונה ופעם להאחרונה, המהרש״א הבין גם כחכמת החנונה ובכלל הוקיר את ערך חכמות החבל וידע את נחיצותן לתורה, בעבודת אלהים וכמוסר בחר לו את הדרך התיכונה. הוא שנא את הפלפולים הטפלים של מה בכך, האמת היתה נר לרגלו ויתרעם על העושים עשר לא באמונה ולא נשא פנים לגאוני עולם אם, לדעתו, לא כונו יפה להאטת ועל בנון דא הוא אומר "ואין אלו אלא דברי נביאות". על דבר שלא ידע לא התביש להודות ני לא ידע. לפעמים ידבר כמבקר חפשי מבני דורנו ויאמר על רב פפא "כי לטובת עצמו