Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Journal
- Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Volume
- שנת תרנ״ו - 1895
- Issue
- חוברת ג
- Date
- 1895-01-01
- Page
- Seite 134 (sequence 136)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 58% known words query
- IRI
…/4861829-6448961-6613382--475-4862299- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
1. י• ■״. סספר הזכתנות 184 — שאני, אדוני הפרופיסור, אם אוסר לך, בי לא שפה אחח לשנינו. אני נותן להסלים "שאלות-הזטף הוראה אחרת לנסרה, — וטה הנה "שאלוודהזטך לפי דעתך? — שאלני שלמן בתסהון. — יש לנו רבבות אחים, אשר לא יאכלו, ואם יעשו את עצטם כאילו יאכלו לא ישבעו; לכן, טטילא, לא יתקשו באיזו נוסחא שבברכת הסזון יבחרו וטי טחן הנכונה. אחינו האטללים יודעים רק אחת כי גוסחאת האכילה הישנה, שאין בה כדי שביעה וספוק, טשובשה היא ולא תצלח, וכי קבתם דורשת נוסחא חדשה. אולם, איך יסירו את״ נוסחאת הפרנסה והכלכלה העתיקה ויבחרו נוסחא חדשה — זו היא "שאלת הזטף, העוטרת על הפרק וצועקת בקולי קולות: הבו לי פתרון. ושאלה זו: והמזון מאין יטצא?חטורה טאד ולא בסדורים עתיקים נבקש לה התרה. — שאלות כאלה לא נתנו להספיות העברית לעסוק ולטפל בהן. שלטן טנה כל טלה וטלה מתשובתו הקצרה הזאת, כאילו סנן את כל אות ואות מבעד לשניו. — וטי זה יעסוק בהן? — יש לנו, ברוך השם, נדיבים וגבירים. יש לנו ברון צבי וברון ארי, והטה ידאגו בערנו, הטה יקנו קרקעות ויושיבו עליהן את אחינו הרעבים ללחם. הטה יטציאו עבודה ופרנסה לעניים ונצרכים. דאנה זו לא לנו הוא, כי יש לנו דאנה אחרת והיא ן להעשיר את אוצר חבטת ישראל. — זה טאה שנה דואגים חכטינו במערב אירופא להעשיר את אוצר חכטתנו — ואוצרנו כל כך דל, כל כך ריק וחכמתנו כל כך עניה. "חכטים* כאלה חשובים בעיני כטתים, אף אם חלוף היסודות בגום;עשה על צד היותר טוב. ועניים הטה בדעת, אם גם 1ראשם טלא קטועים טאלפי ספרים עתיקים. ט״ו חסוז. היום בקרתי את שמאי. — שערוריה, שערוריה! צעק שטאי ויצעוד בחדרו הנה והגה בפסיעות גסות. — וטה גהיתה? — שאלתי בתטהון. — טכתבים ידרוש טטני, וגם תוי בי-דואר לתשובה לא שלח לי. עתה לך וכתוב לו טכתבים, כאילו אין לי טלאכה אחרת וגם טרקאות קנה לו, כאילו טטון קרח יש לי. חוצפא יתרה היא! טי זה, רבי, ידרוש טידך טכחבים וטי זה עשה השערוריה? — טי? — אחד טתלטידי, אחד ה״שנוררים* שהיה טבקר בבית טדרשי שנים אחדות, ועתה לעצתי ישאל ויבא אלי בטנלה ארובה ובלהג רב ועלי לקרוא פטפוטי דבריו, ועוד זאת כי יבקש טטני תשובה, באסרו כי פקוח נפש היא לו, וגם טרקה לא שלח לי, שערוריה, נבלה! — אם תלמידך לא שלח לך טרקה, עליך לדון'אותו לכף זכות. כי בודאי אין לו כסף לקנותה, או נזהר בטתכון לשלוח לך טרקה לבל תחשוב