Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 125

125 ממזרח וממערב \ כ׳ז שבם... כשתי שעות הרבה היום שמאי לפלפל על. דבר קוצו של יו״ד אהד, ויחצה עד צואת בדברים של שד. בכך. זה חדשים אחדים הנני הולך ארבע פעמים בשבוע לשמוע אל שעוריו של שמאי בתלכוד ולא שצאתי בהם כל חדוש. דבריו בתלמוד המה מקוטעים ומחוצאיס ויש בהם העלאת גרה מספריו שכתב לפנים, אך אין בהם השקפה כוללת ימקפת על ארחות התלמוד ונתיבותיו. לא אדע אם שמאי היה מעודו קטן־המוחין, או רק זקנה קפצה עליו ותש כחו-הרוחני, ובכן לא את שמאי ,ראש חכמי'ישראל" אני רואה היום כי אם את צלו, לא את קולו אני שומע, בי אם—את הדו. באשר הייתי בארץ מולדתי וקראתי את ספריו של שמאי נפלה עלי אימת המקום ואימת התואר ובנויי הכבוד של המחבר ובדעה משוחרה ומושפעה קראתי מה שקראתי, אך עתה באתי למקומו של שמאי — ראיתיו והכרתיו; לבן הנני קורא גם בספריו כעין בקרת הפשית, ואני רואה בהם אחרת. שמאי קצף עלי היום, על אשר ערבתי את לבי להגיד לו בפניו כי דבריו סותרים זה את זה ולא קבלתים כהלכה למשה מסיני. שמאי נוטל לו רשות לשום' לאל ולבטל בטול גמור את כל מחבר ואת כל ספר, אשר, מאיזו סכה שתהיה, לא מצאו חן בעיניו; ולי אי; כל משפט, לפי דעתו, לבקר ולחקור את דבריו, כאילו עומד הוא נכוה מעל כל בקרת ימשפט. שמתי לבי לבקרתו של שמאי ומצאתי כי איננה אשתית ונכוחה, משום שמעורבה היא בקנאה וגסות הרוח. שמאי הוא צר עין, וכל מה שכתב אחר ולא מעטו יצאו הדברים, אי; להם כל חשיבות, כל ערך ספרותי אי מדעי ובטלים ומבוטלים הם בעיניו למפרע, טרם שקראם. מבקר והוכר אמתי מתאוה ושואף להעמיד את דבריו לפני כסא הבקרת והמשפט, ועל ידי חליפות הדברים והדעות בין המבוקר והמבקר יתלבטו ויתבררו המושגים והרעיונות. מחזה מעציב הוא לראות את הזקן הירא ומפחד תמיד פן יקרע מפוה הבקרת מעל פניו וצורתו הספרותית תראה כמר שהיא. שמאי איננו מסוגל למלחמה של תורה, כי אם לקטטות ולתגרות קטנות. קירי עכביש כחומות ברזל וצר יתוש בנפיל בעיניו. אם שמאי הוא באמת ,ראש חכמי ישראל בדורנו* כאשר יאמרו מה״ע העברים, אז אם נבוא לבית מדרשו נחשוב בלבבני, כי חכמת ישראל גוססת ואנחנו עוטרים כשעת יציאת נשמתה. אבל אנכי לא כן אדמה... ג׳ ניסן... שמאי עושה בבית מדרשו אזכרה לנשמות, אשר יורשיהן משלמים לו במזומן ו״בטבין תקלין* בעד עבודתו זאת. היום עשו אזכרה לנשמת בת יחידה של אחד החנונים. שמאי קם ממקומו ויקרא את סרקי המשניות על פי סדור אותיות שם הסתה ויתפלל קדיש דרבנן. שמאי נחם בדברים כבושים, נהוגים ורגילים את הורי המתה וירבה לספר בשבחה עד תום כל התהלות מפיו. . אבי המתה אשר ישב למול שמאי ומעיניו נזלו דמעות הוציא מכיסו תיק של שטרות לעיני כל התלמידים, ואחרי אשר חפש בצרור השטרות רגעים אחדים הוציא מתוכם שטר אחד ויושיטו לשמאי בעינים דומעות.