Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Journal
- Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Volume
- שנת תרנ״ו - 1895
- Issue
- חוברת ג
- Date
- 1895-01-01
- Page
- Seite 121 (sequence 123)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 61% known words query
- IRI
…/4861829-6448961-6613382--462-4862286- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
121 ממזרח וממערב נפשי בתורה וטרם שידרני ויכניסני תהית כנפיו רוצה הוא לנסות אותי בעשרה נפיונות, למען יוכח כי תוכי כברי..-לכן ערבתי את לבי ואוסר אל שמאי, אשר היה נכון להפטר סמני: שאני, אדוני, ואל הרחיקני מאהלה של תורה. אתה אופר כי שבר תורה בימינו ליכא, אבל סה לי ולשברה, הן'לא סחורה הנפברת בשוק היא. חפץ אני ללפוד תורה לשפה. — תורה לשפה? דבריך אלה יעידו בי אפנם מארץ רוסיא הנך; .בר ידוע לי שצעירי כני עפנו בארצך שוגים והוגים בדמיונות וחלופות טונים. תורה לשפה! חא, חא, חא! — רבי ופורי, האאפין לפשפע אזני? אתה קורא לתלפוד תורה ־שטה בשם דפיון וחלום, אם כן... — אבל, שסע איתי שפאי בדברי, הגד נא לי את העקר: ההבאת .תך כסף מזופן די מחיתך וכלכלת מחסוריך בשנית לפודיך והכנותיך? — יש בידי כסף, אשר יספיק לצרכי היותר הברחיים, גמגמתי בלשוני. כחשתי לו. — עתה הנך אופר כי יש די כפף בידך ופחר כאשר אקבלך במספר תלמידי תדבר אתי בשפה אהרת והטיל את עצמך למשא עלי. יודע אנכי היטב את בני ארצך: כלם פושטים־יד, ערמומיות בשפתם יעקמימיות בלבם... — אבל איך זה ידבר אדוני סרה על בל אחינו ברוסיא. אם ניקשת באחדים מהם, אין להביא ראיה פ; הפרט על הכלל. לפה זה נאשים את צוררינו ואויבינו על אשר יא יבדילו ולא יבהינו בין טוב לרע ובי; צדיק לרשע, אם אנחנו בעצמנו עושים בן... — הוא אשר אפרתי, כי בני ארצך הפה עזי פנים וחצופים. — אבל רק עזי הפגים ברופיא קוראים וקונים את ספריך הכתובים עברית. — יודע אנכי כי אחיך בני ארצך מכבדים, מוקירים ואוהבים אותי פאר פאר. אבל, האמת נתנה להאפר, כי בני ארצך .שנוררים* הפה. — כל אח• בני ארצי •שנוררים* הפה, ואני לא ידעתי כי כיוחם כזה אנכי! אבל, יגיד נא לי, אדוני, על כי ופה ישען במשפטו הקשר. והחרוץ הזה ששפט בו את רוב אחינו? — דברי ומשפטי נוסדו על יסודות חזקים ומוצקים ואינם קלוטים סהאויר. לא זה דרכי מאז. באמרי כי אחיך בארצך .שנוררים* הפה נשענתי על נסיונותי: כמה מכתבים קבלתי מבני ארצך, אשר בהם יבקשו כותביהם לשלוח להם ספרי חנם, כפה פעמים באו אלי צעירים מארי; רוסיא וילאוני בהפצרותיהם~ובבקשותיהם. שאל את פי פי הפה בני ארצך ואגדך! — דבריך, רבי, אינם מוכיחים מאופה, להפך... — להפך? — שסע אותי שמאי בדברים — בל בגי ארצך מפלפלים וחוקרים, במקום שאין פלפול וחקירה. אתה אופר להם דברים של יטעם, והפה מתאמצים להוכיח את ההפך. אם אפרתי דבר פה פסתפא יודע אגבי סה שאפרתי, ואתה רוצה להוכיח את ההפך מדברי.