Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 117

בפועל", ולא עוד אלא שגם צרה עינו בו* ובו/ וזאת אשר כתב אלי הכותב שם. כוף דבר, אהוב ים*ג, אהוב יל*ג (ושניהם אהובינו* והאסת אהוב יותר משניהם. והנה הנם גם שניהם כהיום .בעלמא דק שוט — וחביבים עליהם ם י ל י ד ק ש ו ט• *) ובבור שניהם במקומו מונח. ויהי שם בבודם לעולם וזכרם לברכה עד דור אהרון. המכבד ומוקיר?ומם וזכרם יצחק יעקב ווייסבערג. *) ראה ,•לקונו שמעוני■ (שמואל א׳ קל";•) מה־כ ויק"! ה׳ אה הממלכה וכי׳. הכותב. **) פה מקום אחי להעיי נ׳ האגרה יניח חיג לא אלי נכתבה נ׳א מל •מ*ג. זאח וניו׳ג הישה ל׳ מהיוסי רחוק ממקיס ניס הדפיס, ומש:׳ נוירוח זמני לא יגלהי להניח מקימי — יה־,־׳:ה אותי כאלה. מונן מאליו נ׳ אינני יכול לפטר אח עלמי מ; הדין באמתלא זי, ני סין שין אחייוה טעית הסס• מלי היא. והקורא הטיב •כפ* נער — הכותב.