Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 108

מחלות העור בכתבי הקדע 108 ואחרי שבאנו עד הלום נעבור ספה לראות איך ואיפה נולדה הסבוכה אורות הצרעת בכלל ונגע הבהרת בסרט. הנה כבר אסרנו שהצרעת כללה בהוראתה כל שנויי ט ראה שנולדו לפתע פת א ם בלי סב ה יד ו ע ה ־00 י4:>1;481ז;)ם00 10)4ז0010) (8118ז6זח01 ז10 ושלכן מדברים חוקי התורה גם על צרעת הראש והזקן, סלבד הבהרת בקרחת ונבחת, שדינה כדין הבהרת בעור הבשר, וגם על צרעת הבגדים והבתים. ובנוגע לנגע הנתק (בלשון בעלי הסשנה .הנחקים") נסצא בדברי ר׳ עקיבא (נגעים ם*י ט״א) רמז וסטך לההשערה, שהיא המחלה הנודעת בימינו בשם •4118ז80ם10 68<ך[110. ואם נכונה היא ההשערה הזאת יצא לנו שהנתק הוא מחלה טתדבקת, הנמסרת מאיש לאיש ע*י העברת הצמח המוליד אותה (4118ז80ם10 71011ג1(ן0ג101זי1) — ותוכל להתרפאות בזמננו אחרי שלמדו לדעת בטה יוכלו להשמיד את הצמח הזה (החודר בעור עד שרשי השיער ומביא את השערות לידי פריכה ונתוק, ועיי זה יתקצר אורך השיער וישתנה להיות .דק* בהוראת המלה עם*י פירוש ר׳ עקיבא). — וכמו שלא נוכל להחליט בבירור, שההשערה הזאת היא הנכונה והאמתיח, כטו כן יבצר טסנו לחות דעתנו אם ירעו הקרטונים (עד בעלי הטשנה וגם הבאים אחריהם) את סבת הטחלה ואופן רפואתה. עכ*ם נראה שגם בחוקי התורה ויותר עוד בהלכות בעלי המשנה קבעו מקום מיוחד לנגע הנתק, המטמא בכל טראה ונבדל בזה וגם בשאר סיטניו מצרעת עור הבשר או טגגע הבהרת. וכן לא נמלט פן ההנחה שבבגדים וגם בבתים הסבה לשנויי המראה הפתאומי (לצרעת הבגדים והבתים) היתה בהולדת איזה טין מן הצמחים הזרים להחמרים והגופים שעליהם הם צומחים וגדלים (41-481151?). וכסו שבנגע הנתק מוליד הצמח הנזכר (עם*י השערתנו) את השיער הדק והצהוב, כן הוליד לפי הנראה אחד טמיני האזוב והדומים לו (בצמיחתו וגדולו) את החומר המצביע, שעל ידו נהפך איזה חלק טשטח הבגד או מקיר הבית להיות שונה במראהו ממראה שאר השטח *). ") הכהס מילד ע״י הסנה הזאת נספח הכנר או בקיר הבית היה עמיר, ג ס ראה: (כמו שסיר: רם*י .שוקעות במראיקי), ולשי ההנחה המקובלת לנעל• ההלכה שהצל גטה סן החסה היה צבע הכתה בחוזק הירקות וחוזק האדמימות (סירוש הרסבים לס׳ ד׳ מס׳ י״א), וכן סירש נס המבאר מיה וחל בביאורו לס׳ ליז סי״ג לסשר ויקרא •ירוק סגירוקיס אדוס שבאדומים*, והרסנסין בהעתקתו החזיק בההוראה הזאת בכל הססוקיס המדברים" על מראה הסתוך בעיר האדם והוא מעתיק ילגנה אדמדמה* ,ה ן כ ר ין נו ה*, ולעיסת זה בכל הססוקיס המדברים על צרעת הבגדים יהבהיס נסה מהוראה זאת והעתיק, ,מ11ז618ז1םנז1>) (10111161:0111) כאלו היתה הירקות והאדמימות כהר. וגם בס־רוש המלה .שקערורית• נראים יותר דברי המבאר מדברי המעתיק. —