Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Journal
- Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv
- Volume
- שנת תרנ״ו - 1895
- Issue
- חוברת ג
- Date
- 1895-01-01
- Page
- Seite 101 (sequence 103)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 59% known words query
- IRI
…/4861829-6448961-6613382--442-4862266- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
101 טטזרח וטטערב ימעט זהרו מלובן השלג; ולא כן הוא לובן הצפר והקרוס, שנעדר בו הזהר (1608) 160ק8 000 ,2103(1:11§). וגם בדברי הרופא קאפ^זי(81סק08 בסםרו על תחלואי העור) — שאליו יבואו להתרפאות בבית-החולים הגדול אשר בוויען בערך 3000 חולים בכל שנה והוא בודק אותם כשהם ערומים, אחרי שנפשטה גם בתנתם בעליהם— נמצא, ש ה לבנת העור הפתאומית תראה לפעמים גם בארצות הצפון והמערב (בערך 2 מכל אלף מהחולים בתחלואי העור), ושר.כתמים הלבנים, הנולדים לראשונה באיזה חלק מחלקי הגוף הם תמיד עגולים, ולכן הם נראים תמיד, כאלו נכנסו לתוך עור הבשר והחמירו אותו בכל היקף הכתם מכל צריו. [וכן תמצא אצל בעלי ההלכה — נגעים בפירוש הרמב״ם לפ״א ם' ה׳ — ,ומתנאי נגעי עור הבשר שתהיה (ר* *ל הבהרת) עגולה מכל צד עור הבשר וכו׳*]. ועוד מוסיף הרופא זה לאכר: שעכ״ם נוכל להכיר את הכתמים האלה, נם אם ירבה מספרם, ולהבדילם מכל שאר הכתמים בתחלואי העור עיי היקפם העגול המחסר תמיד פעור הבשר איזה הלק כדמות המגל או כדמות הלבנה קודם ואחרי מלואה (§1מ1ז0'11)ם100(11011 ,§!ו0ז60116110ו8 •*"**?!!ןגסס )*ט1!81#ספק0ס). ומלבד זאת יתאסף החומר המצביע את העור בצבעו הטבעי (00118 01601001§!?) על גבול הכתם — כאלו נגרש ונדחה החומר הזה ממקומו הקודם, אחרי שנהפך ללבן וכאלו נלחץ ונדחק לעבור משם אל סביבות הגבול *). ומכל ההנחות וההצעות שקדמו יצא לנו; א) שמדור לדור היתה מסורה הקבלה, שכל הכתמים הלבנים הנראים לעין כאלו הם עמוקים משאר שטח העור (בכל מדרגות הלובן שהזכרנו למעלה) העירו את החשד שהם נגעי הבהרת המטמאים את האדם. ב) שביבי כותב התורה כבר למדו להכיר את הכתמים האלה ולהבדילם מכל שאר החברבורות הלבנות עיי םימנים ידועים המיוחדים אך ורק להלבנת העור הפתאומית הבאה לאדם בלי כל סבה ידועה. ועתה נברר את היסוד והעקר שעליו נוסדו סימני הטומאה בהלבנת העור הפתאומית — בצרעת עור הבשר. 1) העדר החומר המצביע את העור בצבעו הטבעי יבא משני פנים; או כי יהרסו כל הכלים המביאים את החומר הזה אל שטח הגוף — ובאופן ונהרת (ר״ל שהסשחת היא חולדה לבהרת או תולדה לטאה): אכן עד ימי ר׳ עקיבא ועד נכלל לא ידעו כל מאוסה לא סן ההבדל הנ״ל (בין לובן השאת ולובן הבהרת) ונס לא ידעו את הוראת הססחת. שהיא פסילה או תולדה לשאת ובהרת. וכל אלה עשו מסדרי התו*כ ברצותם לחת סמך מן הכתוב למדרגות הלובן שעל סיהן הרגילו את הנהנים להכיר ולדעת את מראה העעיס — אס הכתם הלבן הוא עז או מלש,..— *) ואס תעריך למול דברי הרופא קאסאזי את הנאמר על הסגולה הזאת בסשרי החכם מיניו (גשסח רוסיא צד 72. ובשסת אשכנז צד 73) אז תראה ותכין שהרוסא קאסאזי לא דקדק יפה וייחם לכתמים של הלבנת העור הסתאוסייח את הנמצא (על הרוב ולא חסיד) בכתמים ■של מחלת השנהב אחרי שנרפא הקדח ומקומו נתכסה בצלקת.ספאז*^ 86י>ם'7£(1קנ60ק—) .'.ד38מ .דצשמבסמוזתמאסוסם ,ד**810א*38 א״דסא׳א 08!.זזזא^ין