Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. [Seite]

מחלות העור בכתבי הקדש מאת הרופא ראובן ק משה זיל המכונה ד-ריקאלישער. מקור המלה .*רעתי (שרשה והוראתה בלשונות העמים שיצאו מגזע שם ועבר כמונו בני ישראל, או גם בששת הגוים שבתוכם גרו אבותינו על אדמת חם) לא נתברר עד היום הזה. רבות עמלו ויגעו דורשי שארית הסלימה מן הרשומות, אשר נמצאה בימינו מקדמוניות העטים האלה — במצרים, אשור ובבל, בארץ כנען בכלל ובארץ ישראל בסרט — ואחרי כל עמלם הרב להבין את כתב החרטומים (16!11(ן^1^0ז1116) הצליחו לגלות תעלומות מדברי הימים, החרותים עלי לוחות־אבן, ונם מדברי חכמה ומדע, שנכתבו בנליונות ומגלות (מעלי הצמח סאסירום 8טזןוןמי1 אשר השתמשו בו אז במקום הניר ואחרי כן נקרא נם בשמו — כמו שנמצא עתה בלשונות רבות) ואך לשוא היתד. תקותם לסצא איזה ציור ותמונה ממחלת הצרעת או גם לגלות מקור הטלה הזאת. ולכן נפתסק בהשערה — המבוארת באוצה״ש והמלות לנעזעניום, שהוציא לאור בלייפציג, בשנת 1857, אחד מההולכים בעקבותיו—שהשרש להשם .צרעת* היא המלה הערביית .צרע׳, הכוללת כהוראתה כל הסבות המכריחות את האד ם, כשהוא עומד כקומהזקופה, להתנפל ולהשתטח בכל נוסו ובמלא קומתו על הארץ. ולפי זה הושאלה הטלה ,צרע* לסמן בה: א) כל דבר, שבו חובטין את הנענשים במלקות והכאה — אחרי שיפלו מעצמם או אחרי שהפילום לארץ — והשתמשו בה לכנוי .שוט ושבט, מקל ורצועה*; כ). בשם הנגזר מזה השרש קראו את חולי הנכפה או הנופלים (816ק116ק£) נ) ואחרי כל אלה החלו לסמן בה כל מחלה וכל נגע שבהם, לפי אמונת העמים הקדמונים, נ לק ו ונגעו בני האדם למען יוסרו עי1 חטאתיהם או גם על פשעי אבותיהם. — ואם נכונה היא ההשערה הזאת נמצא שהשם .צרעה• הוא נרדף בהוראתו עם השם,נגע* בכלל, ובסרט עם הנגעים המשנים באיזה מקום משטח הגוף (אם בעור אדם או נם בבגדים ובתים) אח מראהו, וע*י זה הם מולידים כתמים וחברבורות השוגים בצבעם כצבע שאר השטח ומעוררים חשד ופחד בעיני רואיהם. — ולפי זה לא יפלא בעינינו אם נמצא, שהשם .צרעת* הוא כולל .שנויי־טראה* הנולדים מסבות שונות ורחוקות זו מזו — כמו שיבואר למטה *). 1 1 י ה ם ם ה ז! ול;י ים ים;י< וי!ר* יין *) מיץ יד החזקה להרמנ״ם הלנות סופאת צרעה (שלק ס*ז הלכה יו*ד) שהשם צרעיז הוא פשההף להלאים רבים ושודם זה פזה וכולל אח החלוא׳ המור ננוף האדם, ואח מחלח קשערוח וגס השנויים נפלאה הנגדים והנחים. 3 — 7 מטורח וטסערב £