Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 96

/ סכתי אל המרל 96 התרגום העברי. מנמר. אמרו הקדמונים •ההוא ת א ו. ואליה דבריהם: מה תאו זה כיון •הנפל* למכמר אין מרחמין עליו. ד. אז. המלה הזאת תורה על הזמן אשר בו יהיה הדבר הזה. ואמרו הקדמונים בספרי: יש אז לשעבר. קדם מפעליו מאז. ויש אז לעתיד. אז תפקחנה עיני עורים. ובער[בית] אז במקום בעת [?]. כי יאמרו: אז היה זאת. [בהוראת] בעת היה. נם יאמרו ח י נ י ד יוסיפו חי ן אל אד. [וישתמשו בה] על זמן העבר כמו ואגיד לך מאז בטרם תבא השמעתיך, ר״ל מקדם. ובזמן העתיד כמו אז ידלג כאיל. ותמצא המלה בעבר נמו או ידבר יהושע. אז ישיר משה. וישתמשו בה בע[תיד] אז הוחל. אז אמרה,... מאז הבק[ר] מימן הבקר. [אזי.] אזי חיים בלעונו. אוי המים שטפונו. [חזוק המלה] אז. והוא כדברי האומר בערבית "אדא" מנון.,. [אזה] ואתונה א זה יתירא. השרפה והיקירה. וחרטום כמשק גבים שוקק בו הוא אז| במיני זינא. נראה כי נגיר מזה והוא השרפה והיקירה. הגוף הערבי. כ תו א מכמר. קאל אלקדמא הו תאו. והדא קול׳ מה תאו יה כיון שנפל למכמר אין מרחמין עליו. ד. א ז. הדא אללפט אשארה אלי וקת יכן פיה דלק אלשי. וקאל אלקדמא פי ספרי יש אי לשעבר. קדם מפעליו מאז. ויש אז לעתיד. אי תפקחנה עיני עורים. [ובאל]ער[ביה] אד מקאם וזה [וקת?] יקולון אד כאן כדי [ירידון] וקת כאן. ויקולון חיניד יציפון חין אלי אד. פימא קד סלף מתל ואגיד לך מאז בטרם תבא השמעתיך יע׳ קדימא. ומא יסתאנף א ז ידלג כאיל. וקד יכן מתל הדא אללפט פימא מצא מתל אז ידבר יהושע. אז .שיר משה. וקאל בלפט מא יס[תאנף] אז הוחל. אי אמרה... מאי הבק[ר] מן וקתאלנדאה. [אזי]. אזי חיים בלעונו. איי המים שטפוני. [תפכים] אי. והו כקול אלקאיל באלערביה אדא" מנון, [אזה]ואתונאאזהיתירא.אלסגאר ואלוקיד ותרג׳ כמשק גבים שוקק בו אין במיני זינא ן ישבה אנה מן דלק משתק והו אלסנאר ואלוקיד. ] וברצות ה׳ כאשר אוציא לאיר את כל הנשאר לפליטה מחבור זה (נם הלקוטים ממנו שמצאתי בכת״י אצל המחברים הבאים אחריו) אשתדל לבאר כל פרט ופרט גם אציין מראה המקומות והנוסחאות וכדומה כאשר הסכנתי. ודי לעת כזאת בדוגמאות אלה למען תת מושג וציור נאמן מאחד הספרים הקדמונים בחכמת הלשון שהיה מפורסם לתהלה אצל גדולי המחברים בחכמה זאת. והנה יעדחי מקום לפליטת כת א ב א ל ח א וי כחלק מספרי זכרון לראשונים הנועד לזכר ו ן רב ה א יי גאון והיה בחפצי לשום לו מקום בספרי "מקיצי נרדמים" אחרי תום הדפסת זכרון רב סעדיה גאון אשר החלותי להדפיסו שם. אולם, לדאבון נפש/ ידידי המנהל עסקי החברה הזאת לא כן ידמה. ופטפוטי המשוררים האחרונים מאיטליאה יקרו בעיניו מספרי אבות התורה והחכמה בישראל המה הגאונים ראשי אלפי ישראל. ומפאת זאת מוכרח אני לחכות עד אשר יקום גואל אמתי לספרי הגאונים היודע ומבין כי בני פראג סי ש הסמול הר ם"ג ורה"ג בקופים בפני אנשים מהוללים באמת וצדק שבהם יתפאר ישראל עד עולמי עד. ובל המניח ספרי הגאונים הניכרים בקרן זוית ומוציא כסף אנשי החברה עלי חרוזי פראנסיש וכדומה הוא לדעתי עובר על בל תשחית ומטיל מום בקדשים. גם לבד מספרי הגאונים הניכרים נמצאו עוד כמה וכמה מבחיר' הספרים בכל ענפי ספרות ישראל שיוכלו להביא תועלת גדולה לנו ולבנינו אחרינו. כן למשל מספרי הלכות בקשו :מה פעמים להוציא לאור את החלק השני מס' שבלי הלקט, החלק השני מם׳ ארחות חיים לר׳ אהרן (מיורקא), להדפיס בשלמות את כל הנמצא מהלכות ר׳ יצחק ן׳ גי א ת ומם׳ האשכול שנדפסו רק בחלק — ואין שומע לי. .ואחרי נחתם חזון ונביא אין ר' יגיר לנו התחיינה העצמות היבשות שהן הן עצם ספרות ישראל ומקורה? __ '-■*■׳ ושלום רב לחכמי ישראל וסופריו דלא ליתו לאנצויי מאת מכבדך ומוקירך. א. א. הרכבי. *-