Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 95

95 ממזרח וממערב התרגום העברי. גווה יי׳ והלאה לחרתיכם. ויפיל גס עיי המקום. ואת האש זרה הלאה. מהלאה לסגרל ערד, החגים ממך והלאה. ה א ל. הואיל. מלה שישתמשו בה הרבה במשנה ותלמוד, ושעורה הוא משפט [או הלכה] שהוא הנחה למשפט אחר. כמו מי שישן בדרך ועמד [וראה והרי] הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כוונתו לכן לא יכנס. באלו אמר: מאחר שלא היה מתכוון לזה. הואיל... לא ירבה בכנפים מפני שהוא. הואיל וטהורה אסורה לידים. ובתלמוד נתחברו שתי מלות הואיל וכך. מפני שהוא כן או מאחר שהוא כן. ונעשו מלה אחת מקוגרה הילכך. שהיא תוגאת המשפט [ההלכה]. ־ לאה. לאה אשת יעקב,.., ב. א ו ר. היריחה [והמאור]. ואות וו׳ שבו אינה שרשית כי כתוב [את] האר. אור. היא האש ביחור, חמותי ראיתי אור. מאור כשדים. אשר אור לו בגיון. מחמין את [האור במר]ורת כית המוקד. אלנאר בערבית.... אלא.... נדי שיאחוז האור ברובן. [אורי]ם. שנאמר עליהם את האורים ואת הת[ומים], ומהם כתוב ושאל לו במשפט האורים. והוא ד[בר],... רומה לו בשמו ודברי הכתוב על בן [באו]רים [בבדו יי׳].... אורוות סוסים יד[וע],... [א ו ר] מין נטע. ואמרו הקדמונים תנא בשם ר׳ מאיר יה גרגיר בתלמוד במה מדליקין. אויר, ד.[מקום] בין השמים והארץ שבו -הרוח. ויסורו בתרגום אשר תעוף בשמים... ב א ו י ר רקיע שמיא. בראש כלים כלי חרש וכלי נתר טומאתן שוה מיטמאץ ומטמאין בא ו י ר, ראו. לראוה בך. אמרו שה[וראת]ו לקחת משל ממך כשיראו מה שקרה לך. על דרך.... ג. ׳ אות. ישתמשו בו בהוראת אות [נב]וד. או ת. מופת בין שהוא מן הנסים או שלא מן הנסים. ונמגא כתוב לפעמים באות וו׳. ולפעמים בלא וו׳. כמו וליי. ישמעו לקול האת הראשון והאמינו לקול האת האחרון. ועוד נדבר בזה בשרש -א ת. תאו. הוא אלחיתל מחיות המדבר. ואמרו הקדמונים ר׳ יוסי אומר זה שור הבר. נתוא הגוף הערבי. למן היום אשר גוה יי׳ והלאה. לדורתיכם [ו]יקע עלי מא.. אלמכאן. ואת האש זרה הלאה. מהלאה למגדל עדר. החגים ממך והלאה. האל, הואיל חרף. יסתעמל(פי אלמשנה) בתירא פי אלמשנה ואלתל׳. חקדיר חכם מוגוע ליחמל עליה חכם אצר. מתל מי שישן כדרך יעמד [וראה והרי] הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כוונתו לכן [810] לא יכנס באנה קאל למא לם יכן קאגרא לראך. הואיל.... לא ירבה בכנפים. אדא כאן הואיל וטהורה אסורה לידים. ופי אלתלם׳ צמעת כלמתין הואיל ובך [למא בא]ן [כד]אך או אדא באן כדאך ו3עלה כלמה ואחדה מכתגרה הילכך והו תחגיל אלחכם. לאה. לאה אשת יעקב •וו ב. אור. אלגיא [ואלנור] ולים אלואו פיה גוהרי לאנך תקול [את] האר. אור אלנאר כאגה. חמותי ראיתי אור מאור כשדים. אשר אור לו בגיון. מחמין את [האור במד]ורת בית המוקד. אלנאר באלערביה.... אלא.... כדי שיאחוז האור ברובן. [אורי]ם אלתי קאל ענהא את האורים ואת הת׳. וענהא קיל ושאל לו כמשפט האורים. והו ש[י]... שבה לה באסמה. וקול אלכתאב על כן [באו]רים [כבדו יי׳].... ארוות סוסים מע[רוף]". גרב מן אלחשוש. וקאלו אלקדמא תאנא בשם ר׳ מאיר יה גרגיר פי תל' במה מדלקין. אויר. אל[מוגע]בין אלסמא ואלארץ אלדי פיה אלהוא. ואגל דלק פי אלתרג׳ אשר תעוף כשמים... באויר רקיע שמיא. פי אול בלים כלי חרש וכלי נתר טומאתן שוד. מיטמאין ימטמאין באויר ראו. לראוה בך. יקאל מ[ענא]ה ללאעתבארבך אדא ראו מא חל בך, עלי אגל המת.." ג. א ו ת. אלמסתעמל מנה א ו ת. [ניש]אן. א ו ת. עלאמה כאנח מן אלמעגזאת או מן ניר אלמעצזאת יווצרנא מנהא שיא יכתב בואו. ימנהא מא יכתב בלא ואו. מתל ולא ישמעו לקול האת הראשון והאמינו לקול האח האחרון. יסנעיד אלכלאם פי דלק פי באב אלף תא. תאו. הו אלחיתל מן אלחיואן אלברי, יקאל אלקדמא ר׳ יוסי או׳ זה שור הבור,