Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. [Seite]

ככתב אל הפויל שלום לך חכם נכבד. גר לי מאד כי הרפתקאות שונו!/ יביחוד מחלת האינשלוענגא וחל' העעים, הניאוני עד כה מהעריך איזה מאמר אל מכה״ע היוגא על ידך לאור. וכמו כן לא יכולתי עד עתה להשלים את מלאכתי בם׳ השטרות לרב האיי גאוןב״ר דוד אשר התלותי להכינו לרשום בעגת ידידי הר״ר קויפמאן, אף כי חזקה תקותי לקיים הבטחותי לידידי הנ״ל וגם לכבודך. ולעת עתה אשר מלאכת הכתיבה עוד קשתה עלי תקח מידי לרגון את המכתב הקגר הזה המכיל איזה דוגמאות מפשר ה מאסף (או ם׳ הכולל, בערבית כתאב אלחאוי) לאחרון הגאונים כזמן, רב האיי בן רב שרירא גאון, אשר הראב״ע במאזנים וחכמים קדמונים אחרים הרבו להללו,ץוע״ד מהותו ואיכותו נודע עד עתה רק מעט מזער. שארית השליטה מכתאב אלחאוי נמגא כין כ״י באוגר סשרי הממשלה דשה, וזה עשרים שנה כאשר בדקתי איזה חבילות של עלים נשרדים באוגר זה ביחד עם יתרי הר״א נייבויער מגאנו ביחד והכרנו כי העלים הם מספר הנזכר לרה״ג; ואחרי כן מגאתי עוד עלה ממנו בחבילה אחרת. ולעת כזאת ימגאו ממנו כפה כ״א דשים של גויל בתמונת ־4, בלוים קגתם, ככל עמוד 19 שורות כמרובעות, והשרשים כתובים באותיות חלולות; כ׳ קונטריסים בעלי י׳ דפים כקונטרס יכילו מאמגע שרש אהל עד אפגע שרש אם, ודף נפרד יכיל מאמגע שרש ד ער עד ראש שרש דעת. והוא מסודר באופן נפלא המיוחד רק לם' השרשים הזה: הוא יקח למשל ג׳ אותיות אהל ויסדר כל גרושי האותיות האלה (אהל, אלה, הלא, האל, לאה) כאשר יראה הרואה למטה בדוגמא. והנה כבר שער הר״ש מונק מדברי הרר״ק כשרש ר ג ד כי שרשי רה״ג היו מסודרים לפי א״ב מסופי השרשים, ואחריו הלכו כל החכמים אשר דברו בענין זה; וזאת היא אמנם חלק מהאמת אבל לא האמת כלה כי הגאון ידבר בכל גרושי האותיות מכל שרש ושרש, וחבל על דאבדין, כי הספר הזה בשלמותו היה גם לנו לתועלת לא מעטה בחכמת שרשי הלשון התלמודית. ועל כי מאיץ אתה בי, איש נכבד, למהר במשלוח מכתבי זה לא אוכל עתה לחפש ולגיין מראה המקומות, אשר אמנם המבינים ימלאו החסרון הזה בנקל. ד. תדגים העברי. א. [מאמגע שרש א ה ל],.. [גמח] לבן. שריחו טוב. כאהלים נטע יי'. מור ואהלות קגיעות. אלה, אלוה. אלהים. אלה. אלוה מתימן יבא. זו כחו לאלוהו. אלהים לשון רבים. ובבר נתארכה המלה בלשון רבים [כמו] כאשר התעו אתי האלהים. אשר הלכו אלהים. אולם נזכרה גם בלשון יחיד אלהים אלהיך אנכי, ויאמר אלהים. והמלאכים נקראו אלהים. כי יעקב אמר כי ראיתי אלהים. והשופטים במו כן [נקראו אלהים] עד האלהים יבא דבר שניהם. הלא. הלאה. הלם. יבול על [חלק? העתיר?] מן הזמן. מן היום הזה והלאה. למן היום אשר הגוף הערבי. א. (ראש הכ״י שלנו)... ואביץ טייב אלראיחה. כאהלים נטע יי׳. מור ואהל[ות] קגיעות. אלה. אלוה. אלהים. אלאלה. אלוה מתימן יבא. זו כחו לאלוהו. אלהים לשון רבים. וקד אסתטאל לשון רבים כאשר התעו אתי אלהים. אשר הלכו אלהים. ורכר בהרה אל[לפטה] לשון יחיד אלהים אלהיך אנכי. ויאמר אלחים. ואלמלאיכה קד אסמיח אלהים יקול יעקב כי ראיתי אלהים. ואלחכאם איגא עד האלהים יבא דבר שניהם. הלא. הלאה. הלם. יקעעלי[בעץ? אלמסאנף?] מן אלזטאן. מן היום הזה והלאה