Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 91

91 סליחות לייפניק לר׳ שטשון בברך חסדיך לאהוביך •אספו למלחמה קהל שאון מאויבך "בקיץ שנת תביא כל רעתם לפניך אשרי תבחר ותקרב ישכון תצריך (שם ס״ה ה׳)נ מכונה בשם חיל שווידין הריקו בחרבם "רעשה הארץ ומקומות נהרסו ממצבם "החריבו והשחיתו כלחוך השור סביבם אשרי אדם עוז לו בך (שם פ״ד ז׳): ממילוה בלבבם: נ(י)[ו]הם וס(י)[ו]ער לבבי כים יתכו שאגותי "מלפניך משפטי יצא קציעית כל בגרותי "שדי מלבי קדם פועל ישועתי אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי (משלי ח׳ ל״וס: סגלתיך נבהלו משפעת קלגיסם הגיעה •מול העיר להלחם באבני אלגביש לרעעה "והצלה יעמוד ליהודים מיום ליום נביעה אשרי משביל אל דל ביום רעה (תהלים ט״א ב׳): עת פקדת בבל שבעים שנה איחר •אויבנו משל בנו שבעים יום להתחר •לחשבון יום לשגר. גלותנו סחרחר אשרי הגוי אשר יי אלהיו העם בחר (שם ל״ג י״ב): פיאות עשית עטנו בימים שעברו •ביום *הרביע, הללנו בשמו להזכירו •כביאתו כן יציאתו חסדי יי גברו אשרי שאל יעקב בעזרו(שם קמ״ו ה׳): צתתו אש בכל פינות העיר להחרימה •רדפו לחפש מטמוניות ולשלול במהומה •בל נפש אדם מיששו בגיזום לאיימה אשרי אדם מצא חכמה (משלי ג׳ י״ג): קלוי אש פן אהיה הבהילו רעיוני •זה היום שהעתיקו רבו יגעוני [יגוני.111] •צמחה ישועה בנם הראתה לעיני אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת יי (תהלים קי״ט א׳): רוב הון השאירו באוצרות נקפלו •לא הותירו תפירות בגדים ושמלו •חדל מוקדה האש ונכבה שביב גחלו אשרי העם שבכה לו(שם קמ״ד ט״ו): שבו שני אנשים בחוב הפדיון לבקשה •זיכר [זכר .01] אותם וחפשי שלחום לביתם להחישה "קרוב לשמנה מאות ויתר ולא הקשה אשריך ישראל מי כמוך ועם נושע (דברים ל״ג כ״ט): תפארת ישראל יי בנס גליות להושיעה •ו״אפריון השב על מכוני להופיעה •מיצרה יוצלו כעת מחר להשמיעה אשרי העם יודעי תרועה (תהלים פ״ט ס״ז): •איפסו לי חם[י]די כורתי בריתי בגילה "מצות יי ותורתו נקים ונקבלה •נרשם סרט השנה שטחה וגאולה אשרי שישלם את גמולך <שם קל״ז ח)) סלה. אל מלך יושב ויעבור. .111 קינה עד חרבן ק״ק קרעמזיר (נדפסה ראשונה ע״י הח׳ ר׳ טענדל בוימגארטן בט״ע בובני יצחק י״ד 82). אל מלא רחמים וחסד אזור: על נשמת טהורים כנפיך פזור: זכרונם לפניך חזור חזור: ואל תשבח קדושים דק״ק קרעטזיר: בעבורם אל תמנע רחמים: יען כםורס[ר]יך 1) המה נכתטים: ואל תתאפק לשפיכת דמים: ולאבחת חסידים: ישרים ותמימים: *) עיין מקור המאמר במדרש ילמדנו המובא בילקוט תחלים קיי ועיין בקונץ על יד שנח נ' צד 4, שנח ד׳ צד 40.