Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 92

קינה על חרבן קרעמזיר 92 \ גדול כח ור(0ב אונים: סקור בטבח אבות ובנים: באי באש וגסים הסה נדונים: פרחי זה(ו)ב לסרסם נתונים: דמי אל תתן לקול המולה: בקפצו ארבעה נשים ובתולה: ואסרו ה׳ יש(ו)[י]ב ממצולה: נפלו ביד ד׳ והוטבעו בבית הטבילה: הנפשות הנשמות הטהור(ים): זכותם לנו תנצור: רוחם ונפשם בננודיך (י)עצור: ד' אלקיס׳רחם בדין תכניסם אל בית האוצר: ותסיר ססך לא יבצר: ןסעתה זכור אבן הראשה: ראשון למעלה ולדבר קדושה: נשטת הצדיק אב(ו)*ד הקדוש סו׳ מרדכי ב״ם סשה: צירף זונתו קרסיל על סוקרה כליל לאשה: זכירת הכהן הקדוש מהוריריצחק: בן מ׳ שסשון תזכור לחוק: בדמו עשו האכזרים צחוק: ירצה דמו כעקידת יצחק: חרד למצות חשיבה כ(י)אורה: הישיש הקדוש כהר״ר אברהם הלוי ביום עברה: נהרג עם צפורה הטהורה: נשמתם בצרור החיים צרורה: טעמה טעם מות לנפשה: רצון בוראה לעשות בקשה: העלתה עצמה על מוקדה לאשה: שאנן נשמת בילה ביט משה: יחיד חי עולמים הבט וראה: אשר דמים בדמים נגעו בחדש תמוז הארבעה: ביום הששי בחצי היום נשרפה העיר ומלואה: על ידי ירמיה הנביא נשמעה: בתשעה לחודש הד׳ העיר נבקעה: כושר ה׳ דוד ואמו הקרושה שינדל: מתחת אברתיך אל תחדל: ונם נשמת השרופה הקדושה ניטל: בסתר כנפיך גדל: ^ינצח תן עוז ונחמה: לנשמת הקדוש אברהם עם אשתו בלומה: וגם רוח הקדוש כט׳ ליפמן תשים למקומה: יען אשר מסרו את גוף ונשמה: יןמרום הסכת לנאקת החללים: המה יצחק 'יעקב ישראל ויוסף הנופלים: בחרב השוידים שודדים ואומללים: אל חיקם השב גמולם: נפשות הנענות תשביע בצחצחות: יען שהשליטו אליך הקדוש מו״ה אברהם מלמד תורה ברבים עם תלמידו הרוחות 1): למופת לא מצאו שוחות: נסחבו בחוצות כקוצים כסוחות: סמוך בחסדיך ביום הפקודה: נשמת הרבנית פרידא: אחריה לשאול הורד כבודה: יהללו בשערים מעשי ידה: ^יניך פקח ואל תכלה: מלחונן עם קדושים אלה: ביתר שאת אל נשמת המהוללה: היא בת ם׳ פסח ושמה בילה: סרחים ופרחות גדולים וקטנים: על אלה אני בוכיה על בני יעקב וטוביה עלו לטרום המסולאים מכתם פז ופנינים: ועמהם שלדות בערך נפשות שבעים בד׳ מיתות ב*ד היו נדונים: הרסו נפשם למטטרון שר הפנים: צעקו ילדים וילדות ואין להם מושיע: זאת לא זאת כי אם הצר והאויב עליהם יצריח ויריע: בזאת לא חשבו להרע: בגרונם כרכו מפות להוקיע ן ,-י י) עיין מה שכתב על לשון: השלים נפש או רוח הח׳ *ונץ בספרו על הפייטנים צד 642 וגם דכרי ר' מתתיח ששיאשון הנוברים כהעתקת מם׳ סבות האשכנזית בהערות. \