Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 80

שוד העוידיס 80 עד אשר לא נוחר?1נו מתורתה וחכמתה ש?1 המשפחה המצוינה הזאת בישראל רק ם׳ חוט העני 1 וס׳ חות יאיר. ומלבד הסליחות האלה אשר לא ראו אור עד הנה נותרו לנו לפליטה עור איזה תחנות ובקשות אשר כתב בעיר לייפניק כמו הפסוקים לאמרם כעת צרה והם שעמדו לנו בק״ק לייפניק(עי׳ במ״ע שומר ציון הנאמן סי׳ ע״ר דף 148) והתחינה זו יסדתי לאמרה על בית הקברות שנת שצ״ח להתפלל על עצירת גשמים ולהפר גזרות רעות בק׳ לייפניק (שם ם' ע״ו ד״צ 162). ועי׳ על כל זה בם׳ חות יאיר דף רל״ז: ובם׳ צונץ על הפייטנים צד 438 ,ובספרי על בעל חות יאיר צד 27 הערה 1. .111 הקינה הזאת המזכרת נשמות קדושי קהלת קרעמזיר נדפסה כבר ע׳יי ירירי ר׳ מענדל בוימגארטן. במ״ע ככבי יצחק י״ד 82 והלאה ועתה נדפסה מחדש בלי מגרעת כי הוא הואיל בטובו לתת בידי את העתקתו הנאמנת כתוך פנקס בית הכנסת של ק״ק קרעמזיר ורק זעיר שם זעיר שם תקנתי וצרפתי במקום אשר עותו ידי המעתיקים הראשונים. ועל פי הערות הזאת יסד צונין המנוח את שמות ההרוגים בספרו על הפיוטים צד 343. והנה זכר הקדושים האלה לא נשכח מלב העדה כי גם בניהם אחריהם היו נקראים ונזכרים בשם בני קדושים הן על מצבותס ה; בהזכרת נשמותיהם. כ; מצאתי שבני שני הקדושים הראשונים אשר נזכרו בקינה הזאת בראש כלם נשארו בקהלת קרעמזיר עד יום מוחם ואלה איפא המה,. מוהר״ר יצחק בהרב הקדוש מו״ה מרדכי ז״ל נפטר כ״ו אדר תמ״ו הוא בן הרב האב״ד אשר נשרף על קדוש השם עם אשתו קרים•־ והשני הר״ר יוסף יוזפא ב; הקדוש מו״ה יצחק נפטר ב״א מרחשון (!) תל״ו הוא בנו של הכה; הקדוש ר' יצחק ב״ר שמשון אשר עשו השוידים השודדים כדמו צחוק מכאיב לב כל רואיו. ומצבתו של ר׳ יוסף בנו של הקדוש הזה נעתקה כאשר עמדה עוד על תלה בבית קברות קרעמויר אשר נהרסה על אפם ועל חמתם של כל אשר ננער. יראת אלהיס בלבבם וכל אוהבי קדמוניות עמג,. ולהיות שנהיתה כאוד מוצל כאש אציגנה הנה כאשר מצאתיה בהעתקת ידידי הרב ד״ר פראנק־־ נרי; נר״ו: פ״נ איש ישר מגזע נשר כה; צדק ושמו ה׳ יוסף ב; הקרוש ה׳ יצחק ז״ל נפטר ביום א׳ י״א חשון תל״ו לפ״ק תנצב״ה. אבל לא כל הקדושים אשר נזכרו בשם הכבוד הזה בהזכרת גשמות בניהם היו חלד חרב השוידים כי נמצא שם גם זכרו; הר״ר מנחם בהקדוש מו״ה נתנאל כגזע היילפרין נפטר אדחו״ה פסח (בלי מספר השנה) ומוהר״ר נפתלי צבי בהקדוש כו״ה אשר ענזלש נפטר ה' א• תצ״ב אשר לא יוכרו ו־יא יפקדו בי; ההרוגים אשר נקרא את שמותם בקינה הזאת. לקול מפלתה של קהלת קרעמזיר רעשה כל הארץ וכל בני ישראל רחמנים בני רח; התחלחלו בבל בקומות פזוריהם ותפשו אומנות אבותיהם בידיהם לקום לעזרת הנדכאים ולפו את השבוים אשר הגלו בגולה. ואפריון נמטי לידידי מחמד לבכי שזח״ה אשר הטיב ׳ והשני־י להוציא לאור מתוך כ׳יי אשר היו באוצרו ב' אגרות אשר נכתבו מעיר וירונה לפרנסי עיר ווינא ומנהיגיה "האיתנים מוסדי ארץ וגבורים לעמוד בפרץ. ודוחים את הגזירה בכח מעשיהם. וגבור־ר. צנתרות הזהב (ה)מוריקים מעליהם״ (עי׳ קהלת שלמה 1113 והעתקת פראנקל-נרין בהוספת היידישע פרעססע 1882 נו׳ 7 ע׳ 27). ומתוך המכתבים האלה נראה כי פרנסי קהלת אמשטררפ חשו ולא התמהמהו כאשר הניעה אליהם השמועה הנוראה לשלוח פרשת כסף לפדיון השבויים וכן עשו גם נכבדי הלועזים אשר בעיר וירונה וגם קהלת האשכנזים לא נסוגה אחור. אבל יותר כמה שפעלו בנרבתם עוד הפליאו לעשות בקהלת המבורג אשר שם דברו על לב השר הש־־ית השוכן שמה בפקודת ארץ שווידי; למען יבכרו רחמי שרי צבא שווידין על היהודים האומי־״ם אשר נשבו מידי אנשי החיל לפדות אותם ולא יענו אותם עור בחכה ובפרך עד בוא כפף הפדיון אשר יצברו אחיהם בכל ארצות מושבותם ואלה איפא המה דברי האנרח אשר יתנו תקוה בלבי שנמצא עוד חדשות ונצורות על ענין הזה יוצאות ממקום אחר מרפתראוח אשר בעיר הבירה שטאקהאלם אם בי לא הצליח בידי עד עתה למצאן ז "שבפי הנשמע אלינו בנתב אחינו בעיר אמבור״גו על דברי אגרות שלום ששלחו שמה כהאימנאשאדו׳יר של שווארטי״א להשיב האף והחימה מעל היהודים השבויים ההמה בטחנו בחסד אל יצכח׳ילהם ישועה בקרום — 4 —