Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 79

79 ממזרח וממערב ר׳ והורד. בן יום טוב ליפמן ש״ץ ז*"ל מק״ק פרידכירג במדינת העסין, ואם כי חזונן כלתי נפרץ היום כי לא נודעו לנו ממקום אחר בכל זאת לא אבד זכרן בימים החולפים כי הגאון בעל חות יאיר כבר אספן אל תוך ילקוטו בכ״י המסומן ברשימתו בסימן מ״ו כי שם בקי מ״ב ומ״ג העתיק בכתב ידו כאשר יזכיר קעה נפלאה מהגאון מוהר״ר משה ברגיל ז״ל על חרבן מעעררין, ואחריו על סטירת בנו הגדול (עי׳ ספרי על ר׳ יאיר חיים בכרך זיר 131) ואלה איפא הנה אשר לפנינו היום. והגם שכבר הטיף עליהן מלתו זקן ביתה של סליזנת ישורון ר' יום טוב ליפמן זנונץ המנוח בספרו על הפייטנים זנד 432 בכל זאת לא נודעו לנו כליל בהדרן בלתי היום. והנה ר׳ משה בירגל בנו של ר׳ ישי יוסף חתנו של ר׳ יהודה וועזולר אב״ד דק״ק פרידבערג המקונן את הקינוח האלה נודע לנו ממקום אחר כי טרם בואו לשבת על מדין בארץ מעהרין כהן פאר בארץ אשכנז ובשנת שע״ו חנא שמו על פני החנות כאשר ישב על כסא הרבנות בעיר בונא כאשר אמר להטריף בשאלה הבאה לפניו במחט הנמצא בבית הכוסות שנסרכה לטרפש הכבד אף בלא קורט דם או חלודה ובני המדינה קבלו עליו באמרם שמנהג ותיקים הוא מזמנים קדמונים להכשיר כמו אלה כאשר נראה מתוך חבילות חשובות מתשובות שונות על המעשה זה בם׳ שו״ת מאמר מרדכי סי׳ ל׳ ואם נם חשש זיוף יצא על התשובות האלה כאשר נמצא בסוף הסי׳ הג״ל שכל הכתבים האלה המה כזבים מעשה ידי רשע אחד הנקרא בשם המסור ליב קרייזכי אשר היה מתנגדו ובעל ריבו של ר׳ משה בירגל כאשר נמצא בם׳ בריח אברהם להרב המנוח ר׳ צבי אברהם אויערבאך צר 22 בהערה אולם לא בל התשובות האלה נלקו במארת החשד רק התשובות של בעל השל״ה ור׳ שלמה אפרים לינטשיץ אשר זיופם יוצא ממקום אחר לא שרירין זלא קיימין אבל על השאר יש לסמוך עוד. ובאמת נמצא שהיו התשובות האלה כבר בבית גנזיו של ר' דוד אפענהיים, ומשם באו לאכססורד אשר למי כל חמדת סגולות ספרתנו אם לא לבית עקד הספרים הזה כי בסי׳ 831 נזכר ברשימת אנססורראשר להח׳ נייבויער: ם' ויגש יהודה שו״ת בדיני בדיקה לר׳ משה בירגל וחכמים אחרים בגי גילו. ואם כי נראה שאין בכ״י הזה יותר מאשר נדפס בסי׳ ל׳ בשו״ח מאמר מרדכי בכל זאת אין לאמר שכבר נדפס ם׳ וינש יהודה כאשר כתב כרמולי במ״ע אננאלען משנת 1840 צד 63 כי ם׳ כזה לא נדפס מעולם '). והרוצה לעמוד על סרטי דברי הקינות האלה יקרא בדברי צונץ הנוכרים אשר אין להוסיף עליהם רק במקום אשר כתב 8£115011811! אשר לא נמצא בין קהלות מדינת מעהרין צ״ל 115011811(01'! קהלה עתיקה ונודעה בשם (עי׳ לדוגמא בם'משפחות ק״ק פראג להח׳ המנוח האק צד 76 והלאה) והיא נאחזת כעת במצודת עיר מולדתי 010111(0>! ואל קהלות הנזכרות בקינה הראשונה תחשב גם ק״ק .ניקלשבורג הנשכחה בדברי צונץ וע״ד חסדי קהלת ווינא אשר גאלה טם קהלות מעהרין יצאה לנו עתה עדות נאמנה גם ממקום אחר כאשר נזכיר בזכרון קדושי עיר קרעמזיר ופריון שבוייה אשר הלכו בגולה לפני צר. .11 ׳ הסליחות האלה אשר יקראו עוד היום בעיר לייפניק בי״ז בתמוז בכל שנה ושנה העתקתי מפנקס בית הכנסת על קלף אשר נכתבו בו בהיותי שם בשנת תר״ם לפ״ק. וכל הקורא מה שבחוב בראשן יראה איך נתמעטו הלבבות וכי בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ובי נתחלף להם בנו של המחבר ה״ה בעל החות יאיר עם אביו ר' שמשון בברך אשר כהן פאר בעיר לייפניק יותר מח׳ שנים והוא משנת שצ״ה אשר נמצאהו בבר שמה ער שנת ת״ג אשר בה עזב את הקהלה המפוארה הזאת לקחת את משרת הדרשן בקהלת פראג המעטירה עלי שכמיו והרב ר' שמשון היה מילידי ארץ מעהרן כי בשנת שס״ז נולד לאביב ר׳ שמואל בקהלת סאהרליץ וכאשר בא במסורת הברית עם אשתו הראשונה מרת דאבריש נתישב בקהלת ברודא עד אשר הטה שכמו לסבול את עול הרבנות בקהלת גערינג ובכל ערי מגוריו היה שר בשירים כאשר צלחה עליו רוח ד׳ אשר החלה לפעמו כבר בימי נעוריו ובכל בתי כנסיות הקהלות אשר עמד בראשן ואשר ישב בתוכן היו כותבים את שיריו על בוחלי בית הכנסת לזכרון למען יעמדו דור דורים. אכל רק מעט מזער מכל פרי עשתונותיו נשאר לנו לברכה כי ספריו הגדולים אבדו חמו כאשר היה גורל ספרי אביו הגאון ר׳ שמואל ונם בנו הגאון ר׳ יאיר חיים כי גם הם היו טרף לשני הזמן י) נג״ן מה /8נחנח• נמ*ע של תיזינו נ:י צ־פת כרך נע לד 99 הערה י),, — 3 —