Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. [Seite]

שוד השדרים בקהלווז סעהרן בשנת תיג קינות וסליחות אשר אספתי ובאר ת י והוצאתי לאור אני דוד ב״ר יהודה קויפמאנן. אמת אמרו חז״ל (•טבת י״ג!) שאם היו כותכים את כל הרעות שעברו עלינו ואת הנסים שנעשו לכל דור ודור לא היו מספיקים, אבל גם דורות האחרונים היו מחככים את הצרות ובכל מקומות מושבותיהם ובכל ארצות פזוריהם נלחמו כני ישראל מלחכת תנופה עם פורה שר היטכחה שלא יאבד זכרון הקדושים אשר הערו את נפשם על קדוש השם ויעמוד דור דורות עם בניהם ובני בניהם אחריהם עד עולם. לא היתה אומה כעמנו אשר יקר היה בעיניה המותה לחסידיה עד אשר הקימו תמרורים והציבו ציונים לכתוב את שמות יחידי הסגולה מעתות החולפים על לוח לב הימים הבאים ולתת להם שארית בארץ שם עולם אשר לא יברח. ואם בכל זאת דללו וחרבו יאורי תולדתנו אשר ממקורם נרוה את צמאוננו למימי דברי ימי עמנו לא מרפיון ידי כותבי הזברונות או מעצלותם היחד. לנו הרעה הזאת כי שערי דמעות לא ננעלו ומגלת תענית לא פסקה ולא היתה אומה כישראל אשר קדוש יאמר לכל שרידי זכרונות ימי קדם רק מפני שהצרות האחרונות היו משכחות את הראשונות וכל גל וגל אשר עבר על ראשנו רחה ומחה את הנותר לפלטה ממלתעות הנשיה אבדה חכמת התולדה ובינת דורות עולמים הסתתרה. אכל גדול כת האהבה לדברי ימי עמנו לפחת רוח חדשה וחיים חדשים בעצמות יבשות אשר היו כאבני גיר מנופצות זעיר שם זעיר שם ולחבר זכרונוח שנות דור ודור הנשכחים כמת מלב ולהקים מערמות עפר נפשות אשר אבד זכרם המה עד אשר נקרא כמעל ספר פתוח קורות ימי קדם וחיי דורות החולפים יזהירו לפנינו בעצם תומם וזהרם דור דור וחכמיו דור דור ודורשיו דור דור ומנהיגיו יקומו מקברם ויתיצבו לפנינו כאשר בחיים חיתם ויפרחו במו נטע. עודנה הבקעה מלאה עצמות וכל הקורא באהבה ובאמונה כאשר קרא החוזה: העצמות היבשות שמעי דבר ד' בעיניו יראה האות והמופת שהעצמות תקרבנה עצם אל עצמו ונם רוח תחיה אותם והנשבחים והאוברים יתקבצו מארבע כנפות הארץ ויעמדו ויחיו לפנינו. ועל כן כל הבאים למלחמה עם שרי השבחה והנשיה יאזרו חיל וילבשו רוח עצה וגבורה ואמונה אומן ואל יאמרו: יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגירנו לנו כי רק אם יאמרו נואש למעשה ידיהם יבשל נחם וכל עמלם יאבד בתהו. ואל יבוזו לכל דבר כי ־אי; לך דבר בחקירת דברי ימינו אשר אין לו שעה והאבן אשר מאסו הבונים תהיה לראש פנה וכאשר לא תשוב הרוח במחזה החוזה אל משכנה בעוד אשר יחסר מעצמות גופה כן לא נעלה חיי דורות עולמים מקברם עד אשר נחבר הנפרדים ונקבץ הפזורים ויהיו בידינו לאחדים. וגם קרוב אלינו הדבר מאוד להחיות ההרוגים האלה זכרו; קדושינו אשר כארץ המה כי עצמנו ובשרנו הם אשר זר לא יתערב בהם ואין להם גואל כי אם זרעם אחריהם. ה; בעוד אשר יקדישו בעמים כל עתותם ומאמצי כחם לתת שם ושארית לכל דבר ודבר אשר. יצא מפורש מפי דורות עולמים וזכרונותיהם, לכבודנו לא יחושו ולסגולתנו לא ישימו עיניהם ואם אין אני לי מי לי תאמר גם חכמת ישראל אשר אי; לה משען ומשענה כי אם בלב בניה אשר נתנה להם למורשה אחוזת עולמים והיה כאשר נשמע לקול המצוה הזאת לגמול חסר של אמת עם כל הכתובים לחיים על לוח תולדתנו ולחפש חפש מחופש אחרי כל רושם ושמץ אשר יקרה לפנינו מדורות החולפים כי אז יברכונו גם טובי העמים ויהללו את מעשה ידינו בי גם על דברי ימי הארצות והעמים אשר בצלם חיינו יזרח אור חדש ומבארות זכרונות עמנו ישקו גם את צמאו; חוקרי העמים והלאומים אשר לא פללו לראות מים נאמנים מפכים ממקור לשוננו הקדושה אשר אחרי בלותה תהיה לה עדנה. — כמה דיו נשתפך וכמה קולמסים נשתברו להתחקות על כל שרשי רגלי מלחמת השלשים שנה אשר אין ערוך אליה לכל השמה והשערוריה אשר נעשה - 1 —