Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 70

. . . 70 " ממזרה וממערב בחוש טבעי ודיה לחביסא כזה רמיזה קלה להבין על ידה עוד דברים רבים ולגלות מצפונות הגחשד. בעניני חיים מצויים ושכיחים ובמעשי יום יום אשר אנחנו אחוזים ונלכדים בהם?בנע ע*פ רוב "הגיוננו הבריא* לפגי רגשות לבנו, לפני נטיותינו וטעמנו המיוחד; אהבתנו את עצמנו במרה מרובה, רדיפתנו אחר הבצע, אהבתנו לזה ושנאתנו לאחר מושלות בחזקה על "שכלנו הישרי ומטות אותו אחריהן והוא הולך, מתפתל ומתעקש מבלי אשר נחוש ונדע זאת. רק על ידי שאיפתנו החזקה למצוא את האטת בלל, רק בהתאמצותנו לבלי נשוא פנים בדין ולבלי היות משוחד ומפותה במשפטנו ובחות דעתנו נוכל לתקן ולהישיה גם כעגיני־חיים מצויים, את שקול דעתנו והחלטתנו. כל אשר נדקדק ונפשפש יותר בבתי נפשנו להרחיק משם כל דבר מגונה ומאוס, כל אשר נגביר יותר את יושר לבנו, כן נתרחק יותר במשפטנו על הבריות והמעשים מפניות ומנטיות עצמיות וצדדיות, כן נשתחרר יותר ויותר מכל דעו־,־קדומה ידועה לנו וטךע1ת־קדוטות בלתי ידועות וגלייזת לנו אשר דבקו בנפשנו לרגלי ההרגל הרע והמגונה של שכלנו לעות משפט, ולמרוד בהאמת ולבחור בשקר, ואחרי שדבקו בנו דעות־קדומות גורמות הן סכנה רבה לנפשנו ולרוחנו ושומר נפשו ורוחו ירחק מהן וירחיקן, בכל מאמצי־ כח, מעליו. דעה־קרומה! מה רב האסון והשבר אשי• הנאת לכל בני האדם ועוד יתר לבני עמנו, כי יותר מאשר הרעו לנו האויבים מחוץ הרעו לנו הדעות־ הקדומות םבץ1 ולולא הנה, כי אז לא גברה יד אויב בחוץ. כל אשר נרגיל אח עצמנו יותר לשפוט את כל דבר על פי יסודות נאמנים, מוצקים וברורים ולא על פי הנחות וכללים בני שעה, עוברים וחולפים, כן יתפתחו יותר ויותר כלי מחשבתנו ותוצאות עבודתם תהיינה נוחות, ישרות ורצויות לנו ולאחרים על ידי ייערן ואמתותן הבולטת ונכרת. אחד חוקרי-נפש האדם הגדולים אומר : השאיפה התמידית ללכת בדרך אחת הנעשית לאדם לטבע שני, — השאיפה הזאת טלבנת ומצרפת באופן נפלא משפטו ומחשבתו של האדם בענינים רוחניים או מעשיים, נם אם אין להם כל יחם למוסר ולמדות. בהשאלות המסובכות. אשר אין איש, אם חושב מחשבות הוא, שלא מ_ק<ט וילכד בהן — אותן השאלות אשר קשה מאד להחליט לאיזה צד נוטה האטת, לאיזה צר נוטה השכל ולאן נפנה ימין או שמאל, — אותן השאלות אשר בבקשנו פתרון להן תתלקח בקרבנו המלחמה לא רק בין חובודמוסרית אחת ובין תשוקה אחת מתשוקתינו הרבות, כי אם בין כל חובותינו האנושיות ובין כל מאדי לבנו בכלל — בשאלות כאלה מורה לנו הנסיון, והחכמה מחזקת ומוכחת זאת בטופתיה ואותותיה, כי האיש שיש לו "הגיון בריא* מחונך ומגודל כראוי ימצא פתרון היותר נכון לשאלות כאלה אם .י<8ען אל בינתו הישרה; כן םך<צ תועה בדרך ימצא יתר מהר את הדרך הדרושה לו אם ישלח את הרסן טעל פני סוסו למען ילך באשר ילך, מאשר אם יטהו ויסשכהו הנה והנה ויאבד בחו וכח סוסו בעמל שוא לצאת