Mim-mizraḥ û-mim-maʿarāv · 1895-01-01 · חוברת ג · p. Seite 68

ממזרח וממערב 68 נאמין יותר את רצוננו לחנך את שכלנו באופן זה, כן נשלים יותר את כלאכת הסכונה, כביכול, ההיא בטוחני, אשר שלא מדעתנו, היא סולדת טהשבות ומשפטים בהגיון ישר ובריא. לבן הננו רואים חכסים הרואים את הנולד וכל השומע לעצתם טובטח שלא תכשר רגלו באבני נגף, ואם תשאל את פי אותם החכמים על טה נוסדה דעתם בנתנם לשואלם עצה זו ולא אחרת יענו ויאמרו לך: "זו היא דעתי, אך לא אדע לבאר לך בדברים ברורים איך נולדה במוחי*. ובאמת המשפט הנאמן והעצה הנכוחה של החכמים האלה הם תוצאות שכלם הישר אשר ברצונם החזק הרנילוהו מנעוריהם למשמעת ובתת ויבקשו בדעה צלולה את האמת בכל משאם ומתנם הרוחני, וחנוכם המסודר הזה שחנכו את נפשם משך שנים רבות פעל על כלי מחשבתם ויכשירם לעבוד גם שלא מדעתם ורצונם עבודה הגיונית ישרה ושלמה. ז אך לא תמיד מספיק ה״הגיון הבריא* לפתור את שאלותינו, ישנן שאלות הדורשות מאתנו ידיעות מיוחדות, למען נוכל לשפוט עליהן בהגיון בריא וישר, ואם הידיעות הנחוצות האלה חסרות לנו לא יועיל לנו גם הגיוננו הבריא. בנירן דדן צריכים אנחנו להבדיל בין שני מיני מחקר: אותה החקירה המגיעה אל התזצאות המדעיות על ידי היקשים ומופתים הגיונים במלוא מובן המלה, ואותה החקירה אשר תבוא לידי?וםקנא בדרך הקרוב מאד אל דרכי ה״הניון הבריא* השוקי. חכמת השעורים ויתר החכמות המדויקות, הנעזרות בחכמת ההנדסה, תהיינה לנו למופת ולמשל לטין המחקר הראשון. ההגיון הבריא בחכמת ההנדסה הוא לא לבד יסור בנינה אשר עליו י<טען כי אם גם החמר אשר ממנו יבנה, מפני כי ההנחות היסודיות בחכמת * 1 ¥ השעורים הנה אמתיות "גלויות לעין* ולא לבד שאינן דורשות ראיות והוכחות לחזקן, אבל גם אינן יכולות להיות מוכחות ומוסברות בכל היקפן. כל הוכחה הנדסית הננו מקבלים כאמת קימה, משום שלא לבד שאין אנחנו יכולים להוכיח ההפך אבל גם אי אפשר להביא הוכרה אחרת. הא למדת כי האמונה החזקה באמתת ההנחות-ההנרסיות אשר תמצא בלב כל איש המוכשר להבין הוכהות-שעוריות די צרכן, — כי האמונה הזאת יסודתה ומקורה בברורן וגלדן של ההוכחות האלה בכל חלקיהן ופרטיהן לעין האנשים האלה. אך אנשים בעלי "הגיון בריא* בהדור, העולם ובמילי דעלמא לא יבינו בשום אופן את אמתת ההוכחות האלה ופשיטותן. מי שהוא מהנדס חכם מנוסה ובחון אם יבוא לבקש התרה לשאלות חדשות מסוכסכות וכבדות ןשע; על הנחות-שעוריות רבות כמו על דברים מוכחים וגלוים לעין, וההנחות האלה בעצמן לא נראו למהנדס זה בראשית למודיו כדבר שאינו מוטל בספק. אטתת ההנחות האלה שנקנו מקורם ע*י נסיון ועמל רב היו אחרי כן להמהנדם לדבר מובן מעצמו וליסודות הגיונו הבריא אשר מהן הושתת והורכב.' אך כשרונו המיוהד של המהנדס אם התפתח במדה מרובה על ידי עבודתו ושקידתו במקצוע זה נותן להמהנדס את היכולת לשער את האמת, אשר,